ניתוח השוואתי של רטוריקה שכנועית ברשתות חברתיות: עברית מול אנגלית

כותבת: שירה נגבי קלפר

תקציר

מחקר זה בוחן את הדרך שבה יוצרי תוכן בתחומי הבריאות, התזונה והוולנס משתמשים במילים כדי למשוך תשומת לב, לשדר סמכות ולשכנע את הצופים להמשיך לצפות.

המחקר משווה בין סרטונים בעברית לבין סרטונים באנגלית, ובודק שלושה סוגים מרכזיים של שפה שכנועית:

1. ז'רגון ביולוגי – שימוש במילים רפואיות ומדעיות.

2. עמימות ומסתורין – שימוש במילים שמבטיחות סוד, גילוי או אמת נסתרת.

3. הבטחה ודחיפות – שימוש במילים שמבטיחות תוצאות מהירות או מעודדות פעולה מיידית.

המחקר בדק כמה פעמים הופיעו מילים מכל קבוצה, באיזה שלב של הסרטון הן הופיעו, והאם היה קשר בין השימוש בהן לבין מספר הצפיות.

הממצאים מראים כי יוצרי תוכן בשתי השפות משתמשים בשלושת סוגי השפה, אך לא באותה צורה. בסרטונים בעברית נעשה שימוש בולט במילים של עמימות, סקרנות והבטחה כבר בתחילת הסרטון. באנגלית, לעומת זאת, נעשה שימוש נרחב יותר בז'רגון מדעי ורפואי, במיוחד בפתיחה.

בנוסף, בעברית לא נמצא קשר מובהק בין סוגי המילים לבין מספר הצפיות. באנגלית נמצא קשר שלילי ברור בין מילים של עמימות ומסתורין לבין מספר הצפיות. כלומר, ככל שסרטון באנגלית כלל יותר מילים מעורפלות ומסתוריות, כך הוא נטה לקבל פחות צפיות.

1. רקע המחקר

בשנים האחרונות הפכו סרטונים קצרים ברשתות החברתיות לאחת הדרכים המרכזיות שבהן אנשים מקבלים מידע על בריאות, תזונה, כושר, טיפול עצמי ואורח חיים.

פלטפורמות כמו TikTok, Instagram Reels ו-YouTube Shorts מאפשרות לכל אדם להעלות סרטון, להציג עצה בריאותית, להסביר תהליך בגוף או להבטיח פתרון לבעיה מסוימת.

כתוצאה מכך, מידע בריאותי שבעבר עבר בעיקר דרך רופאים, אנשי מקצוע, ספרים או כתבות, מגיע כיום לקהל הרחב גם דרך משפיענים, מאמנים, מטפלים ויוצרי תוכן.

היתרון הוא שמידע יכול להגיע במהירות לקהל גדול ובשפה פשוטה ונגישה. עם זאת, קיימת גם בעיה: הצופה לא תמיד יודע אם המידע מבוסס, מדויק או אמין.

בסרטון קצר אין זמן להציג הסבר מלא, מחקר שלם או הסתייגויות. לכן יוצרי התוכן משתמשים לעיתים קרובות במילים שמטרתן למשוך את הצופה במהירות.

למשל:

• מילים מדעיות יכולות לגרום לדובר להישמע מקצועי.

• מילים כמו “סוד” או “האמת” יכולות לעורר סקרנות.

• מילים כמו “מהר”, “קל” או “עכשיו” יכולות ליצור תחושה של פתרון מיידי.

במילים אחרות, לא רק התוכן עצמו חשוב, אלא גם הדרך שבה הוא מוצג.

המחקר הנוכחי עוסק בדיוק בנקודה הזאת: כיצד השפה שבה משתמשים בסרטונים קשורה לאופן שבו התוכן מתקבל על ידי הקהל.

2. למה חשוב לחקור את השפה בסרטוני בריאות ווולנס?

תוכן בתחומי הבריאות והוולנס שונה מסוגי תוכן אחרים.

כאשר אדם צופה בסרטון בידורי, ההשפעה של הסרטון היא בדרך כלל מוגבלת. לעומת זאת, סרטון על תזונה, הורמונים, חרדה, דלקת, ירידה במשקל או “ניקוי רעלים” עלול להשפיע על החלטות אמיתיות.

הצופה עשוי:

• לשנות תזונה.

• לקנות מוצר.

• להתחיל טיפול.

• להפסיק טיפול אחר.

• להאמין שקיימת אצלו בעיה רפואית.

• לשתף את המידע עם אחרים.

לכן חשוב להבין אילו סוגי שפה משמשים כדי ליצור אמינות, פחד, תקווה או סקרנות.

חשוב גם לבדוק האם קהלים בשפות שונות מגיבים באותה צורה.

יכול להיות שמילה שנתפסת כמשכנעת בעברית תישמע מוגזמת או לא אמינה באנגלית. ייתכן גם שהבדלים תרבותיים, הרגלי צפייה וציפיות מהדובר משפיעים על האופן שבו הסרטון מתקבל.

ההשוואה בין עברית לאנגלית מאפשרת לבדוק האם קיימת דרך רטורית כללית שמתאימה לכל הקהלים, או שכל קהל מגיב בצורה אחרת.

3. מטרת המחקר

מטרת המחקר הייתה לבחון שלושה נושאים מרכזיים:

1. אילו סוגי שפה שכנועית מופיעים בסרטוני בריאות, תזונה ווולנס בעברית ובאנגלית.

2. באיזה שלב של הסרטון מופיעים סוגי השפה השונים.

3. האם קיים קשר בין השימוש בסוגי שפה אלה לבין מספר הצפיות.

המחקר לא ניסה לבדוק האם המידע בסרטונים נכון או שגוי, אלא כיצד המסר נבנה מבחינה מילולית.

4. שלוש קבוצות השפה שנבדקו

המילים שנאמרו בסרטונים חולקו לשלוש קבוצות מרכזיות.

4.1 ז'רגון ביולוגי

קבוצה זו כוללת מילים רפואיות, מדעיות ופיזיולוגיות, כגון:

• קורטיזול

• דלקתיות

• רעלים

• הורמון

• תאים

• מערכת עצבים

• חילוף חומרים

השימוש במונחים כאלה יכול לגרום למסר להישמע מקצועי ומבוסס יותר.

לדוגמה, המשפט “זה עוזר לך להרגיש טוב יותר” נשמע כללי יחסית. לעומת זאת, המשפט “זה מוריד קורטיזול ומשפיע על מערכת העצבים” נשמע מדעי ומדויק יותר, גם אם לא ניתן בסרטון הסבר מלא.

לכן, ז'רגון מדעי עשוי לשמש כדרך לבניית סמכות.

4.2 עמימות ומסתורין

קבוצה זו כוללת מילים כמו:

• סוד

• אמת

• שיטה

• פלא

• קוד

• ניקוי

• מה שלא מספרים לכם

• הדבר שאף אחד לא יודע

מילים אלה יוצרות תחושה שקיים מידע חשוב שעדיין לא נחשף.

הן גורמות לצופה לשאול:

• מהו הסוד?

• איזו אמת מסתירים ממני?

• מה אני עדיין לא יודע?

• מה יתגלה בהמשך הסרטון?

השימוש בעמימות יכול לעורר סקרנות ולהגדיל את הסיכוי שהצופה יישאר. עם זאת, שימוש מוגזם במילים כאלה עלול להיתפס כקליקבייט או כניסיון מניפולטיבי למשוך תשומת לב.

4.3 הבטחה ודחיפות

קבוצה זו כוללת מילים כמו:

• עכשיו

• מהר

• קל

• פשוט

• תוצאות

• מיד

• תוך זמן קצר

מילים אלה מבטיחות שהפתרון אינו מסובך ושהשינוי יכול לקרות במהירות.

לדוגמה:

• “כך תרגישי טוב יותר עכשיו.”

• “השיטה הפשוטה שתשנה הכול.”

• “שלושה צעדים לתוצאות מהירות.”

שפה כזו עשויה ליצור תקווה ולעודד פעולה. מצד שני, היא עלולה לעורר ספק כאשר ההבטחה נשמעת מוגזמת מדי.

5. מבנה הסרטונים שנבדקו

כדי להבין כיצד נבנה המסר לאורך הזמן, כל סרטון חולק לשלושה חלקים שווים:

Hook – הפתיח או השליש הראשון.

Body – גוף הסרטון או השליש האמצעי.

End – הסיום או השליש האחרון.

הפתיח חשוב במיוחד, משום שבשניות הראשונות הצופה מחליט אם להישאר או לעבור לסרטון הבא.

לכן ניתן לצפות שיוצרי תוכן ישתמשו בתחילת הסרטון במילים החזקות או המסקרנות ביותר.

6. שכיחות קבוצות המילים בשתי השפות

הניתוח הראה כי שלוש קבוצות השפה מופיעות גם בעברית וגם באנגלית, אך לא באותה תדירות.

ז'רגון ביולוגי

זוהי הקבוצה הנפוצה ביותר בשתי השפות.

באנגלית נמצאו 184 מופעים של ז'רגון ביולוגי, לעומת 84 מופעים בעברית.

כלומר, השימוש במילים מדעיות ורפואיות היה גבוה בהרבה בסרטונים באנגלית.

עמימות ומסתורין

בקבוצה זו נמצא שימוש כמעט זהה בשתי השפות.

באנגלית נמצאו 52 מופעים, ובעברית 49 מופעים.

הבטחה ודחיפות

בעברית נמצאו 39 מופעים, ובאנגלית 35 מופעים.

ההבדל קטן, אך בקבוצה זו היה שימוש מעט גבוה יותר בעברית.

טבלת שכיחויות

קבוצת מילים	מספר מופעים בעברית	מספר מופעים באנגלית
ז'רגון ביולוגי	84	184
עמימות ומסתורין	49	52
הבטחה ודחיפות	39	35

הממצא הבולט ביותר הוא השימוש הרב בז'רגון ביולוגי באנגלית.

עם זאת, חשוב לזכור כי מספר מופעים כולל אינו מספר את כל הסיפור. אם הסרטונים באנגלית היו ארוכים יותר או הכילו יותר מילים, הדבר עשוי להסביר חלק מהפער.

לכן במחקר המשך כדאי לבדוק לא רק את מספר המילים הכולל, אלא גם את מספר המילים מכל קבוצה ביחס לאורך הסרטון או למספר המילים הכולל.

7. היכן מופיעות המילים לאורך הסרטון?

7.1 סרטונים בעברית

בסרטונים בעברית נמצא כי מילים של עמימות ומסתורין ומילים של הבטחה ודחיפות הופיעו בעיקר בפתיחה.

כלומר, יוצרי תוכן בעברית נוטים לפתוח את הסרטון במסר כמו:

• “זה הסוד שאף אחד לא מספר לכם.”

• “כך תוכלו לקבל תוצאות מהר.”

• “יש שיטה פשוטה שאתם חייבים להכיר.”

נראה כי מטרת הפתיחה היא לעורר דרמה, סקרנות ותחושה שהצופה עומד לקבל מידע שימושי או מפתיע.

הז'רגון הביולוגי, לעומת זאת, לא היה מוגבל רק לפתיחה והופיע גם בהמשך הסרטון.

מילים של הבטחה ועמימות המשיכו להופיע גם בגוף הסרטון ובסיום, אם כי הפתיחה הייתה החלק שבו הן בלטו ביותר.

7.2 סרטונים באנגלית

בסרטונים באנגלית נמצא ריכוז גבוה של ז'רגון ביולוגי כבר בפתיחה.

כלומר, יוצרי התוכן באנגלית נטו לפתוח את הסרטון במונחים רפואיים ומדעיים.

לדוגמה:

• “Cortisol is affecting your metabolism.”

• “Inflammation may be damaging your cells.”

• “This hormone controls your hunger.”

דרך זו עשויה לשמש כדי ליצור רושם של סמכות כבר מהרגע הראשון.

במקום להתחיל בסוד או בהבטחה, יוצרי התוכן באנגלית מציגים מונח מדעי שמרמז כי הסרטון מבוסס על ידע מקצועי.

ככל שהסרטון התקדם, נרשמה ירידה הדרגתית במספר המופעים של קבוצות המילים השונות.

8. הקשר בין קבוצות המילים לבין מספר הצפיות

כדי לבדוק האם שימוש רב יותר בקבוצה מסוימת קשור ליותר או פחות צפיות, בוצע ניתוח מתאם ספירמן.

מתאם הוא מדד שבודק האם שני דברים משתנים יחד.

לדוגמה:

• מתאם חיובי פירושו שכאשר דבר אחד עולה, גם הדבר השני נוטה לעלות.

• מתאם שלילי פירושו שכאשר דבר אחד עולה, הדבר השני נוטה לרדת.

• מתאם הקרוב לאפס פירושו שלא נמצא קשר ברור.

בנוסף חושב רווח בר-סמך של 95% בשיטת Bootstrap על בסיס 1,000 דגימות.

רווח בר-סמך נותן טווח של ערכים אפשריים למתאם. כאשר הטווח כולל את הערך 0, אי אפשר לקבוע בביטחון שקיים קשר אמיתי.

9. תוצאות המתאמים בעברית

ז'רגון ביולוגי

[r_s=-0.017]

רווח בר-סמך של 95%:

[[-0.424,0.408]]

המתאם קרוב מאוד לאפס, ולכן לא נמצא קשר בין שימוש בז'רגון ביולוגי לבין מספר הצפיות.

עמימות ומסתורין

[r_s=-0.144]

רווח בר-סמך של 95%:

[[-0.575,0.289]]

נמצא קשר שלילי חלש, אך הוא אינו מובהק סטטיסטית.

הבטחה ודחיפות

[r_s=0.247]

רווח בר-סמך של 95%:

[[-0.120,0.558]]

נמצא קשר חיובי חלש עד בינוני, אך גם הוא אינו מובהק.

משמעות התוצאות בעברית

במדגם שנבדק לא נמצא שסוג מסוים של מילים מעלה או מוריד את מספר הצפיות באופן עקבי.

אין פירוש הדבר שלשפה אין חשיבות. המשמעות היא שהנתונים במחקר הנוכחי אינם מספיקים כדי להראות קשר ברור.

ייתכן שסרטונים בעברית מושפעים יותר מגורמים אחרים, כגון:

• האישיות של יוצר התוכן.

• הנושא שעליו הוא מדבר.

• קצב הדיבור.

• איכות העריכה.

• שימוש בהומור.

• מידת ההזדהות של הקהל.

• גודל קהל העוקבים.

• המראה החזותי של הסרטון.

10. תוצאות המתאמים באנגלית

ז'רגון ביולוגי

[r_s=-0.051]

רווח בר-סמך של 95%:

[[-0.428,0.377]]

לא נמצא קשר מובהק בין השימוש בז'רגון ביולוגי לבין מספר הצפיות.

עמימות ומסתורין

[r_s=-0.460]

רווח בר-סמך של 95%:

[[-0.716,-0.125]]

זהו קשר שלילי מובהק ובעוצמה בינונית.

כלומר, ככל שסרטון באנגלית כלל יותר מילים של עמימות ומסתורין, מספר הצפיות שלו נטה להיות נמוך יותר.

הבטחה ודחיפות

[r_s=-0.040]

רווח בר-סמך של 95%:

[[-0.432,0.405]]

לא נמצא קשר מובהק.

משמעות התוצאות באנגלית

הממצא המרכזי הוא שהשימוש במילים כמו “סוד”, “אמת”, “שיטה”, “פלא” או “קוד” היה קשור לפחות צפיות.

יש כמה הסברים אפשריים לכך:

1. ייתכן שהצופים מזהים את המילים האלה כקליקבייט.

2. ייתכן שהן יוצרות תחושה של הבטחה מוגזמת.

3. ייתכן שהן מפחיתות את האמון ביוצר התוכן.

4. ייתכן שסרטונים מסוג מסוים משתמשים יותר במילים מעורפלות ובמקביל זוכים לפחות צפיות מסיבות אחרות.

5. ייתכן שהאלגוריתם מפסיק לקדם סרטונים שהצופים נוטשים מוקדם.

עם זאת, המחקר לא בדק ישירות מה הצופים חשבו או הרגישו. לכן אי אפשר לקבוע בוודאות שהצופים פירשו את המילים כקליקבייט.

11. מודל הרגרסיה המרובה

ניתוח רגרסיה מאפשר לבדוק את הקשר בין כל קבוצות המילים לבין מספר הצפיות כאשר הן נבדקות יחד.

בעברית

מודל הרגרסיה לא היה מובהק:

[F(3,22)=0.040,\quad p=0.988,\quad R^2=0.005]

הערך (R^2=0.005) פירושו שהמודל הסביר כחצי אחוז בלבד מההבדלים במספר הצפיות.

זהו שיעור נמוך מאוד.

כלומר, שלוש קבוצות המילים יחד כמעט שלא הסבירו מדוע סרטון אחד קיבל יותר צפיות מסרטון אחר.

באנגלית

באנגלית נמצא כי עמימות ומסתורין היו המנבא היחיד שנמצא קשור באופן שלילי ומובהק למספר הצפיות:

[\beta=-2{,}215{,}547,\quad p=0.0428]

לפי המודל, כל מילה נוספת מקבוצת העמימות והמסתורין הייתה קשורה לירידה ממוצעת של כ־2.2 מיליון צפיות.

זהו מספר גדול מאוד, אך צריך לפרש אותו בזהירות.

המשמעות אינה שכל שימוש במילה כמו “סוד” גורם באופן אוטומטי לאובדן של 2.2 מיליון צפיות.

המקדם מושפע מהבדלים גדולים מאוד במספרי הצפיות בין הסרטונים ומהמדגם הקטן.

לכן הנתון מצביע בעיקר על כיוון שלילי חזק במדגם, ולא על חוק קבוע שניתן להחיל על כל סרטון.

12. ניתוחי אינטראקציה

במחקר נבדק גם האם שילוב בין סוגי השפה משנה את התוצאה.

לדוגמה, האם שימוש בז'רגון מדעי יחד עם עמימות יכול לגרום לעמימות להישמע אמינה יותר.

בשתי השפות לא נמצאו אינטראקציות מובהקות.

באנגלית, גם כאשר סרטון כלל מילים מדעיות, הן לא ביטלו את הקשר השלילי בין עמימות לבין צפיות.

כלומר, הוספת מונחים רפואיים לא “הצילה” את הסרטון מההשפעה השלילית שנמצאה לעמימות.

13. סיכום הממצאים המרכזיים

המחקר מציג כמה דפוסים ברורים.

ראשית, רטוריקה שכנועית קיימת בשתי השפות

יוצרי תוכן בעברית ובאנגלית אינם רק מעבירים מידע. הם בוחרים מילים שמטרתן ליצור רושם מסוים.

המילים יכולות:

• לבנות סמכות.

• לעורר סקרנות.

• ליצור תחושת דחיפות.

• להבטיח שינוי.

• לגרום לצופה להישאר בסרטון.

שנית, שתי השפות משתמשות באסטרטגיות שונות

בעברית הפתיחה נוטה להתבסס יותר על סקרנות, מסתורין והבטחה.

באנגלית הפתיחה נוטה להתבסס יותר על מונחים רפואיים ומדעיים.

אפשר לומר שבאופן כללי:

• בעברית מנסים קודם כול למשוך.

• באנגלית מנסים קודם כול להישמע מקצועיים.

זוהי כמובן הכללה המבוססת על המדגם שנבדק ולא קביעה לגבי כל יוצרי התוכן.

שלישית, עמימות באנגלית קשורה לפחות צפיות

זהו הממצא הסטטיסטי המרכזי במחקר.

בסרטונים באנגלית, שימוש רב יותר במילים מעורפלות ומסתוריות היה קשור לירידה במספר הצפיות.

הממצא עשוי להצביע על כך שקהל דובר אנגלית רגיש יותר לשפה שנשמעת כמו קליקבייט, הבטחה לא ברורה או ניסיון מכירה.

רביעית, בעברית לא נמצא דפוס דומה

בקהל דובר העברית לא נמצא קשר מובהק בין אף אחת מקבוצות המילים לבין מספר הצפיות.

ייתכן שהקהל הישראלי אינו מגיב למילה הבודדת בלבד, אלא לאופן הכללי שבו היא נאמרת.

למשל, אותה מילה יכולה להישמע:

• מצחיקה.

• כריזמטית.

• דרמטית.

• מקצועית.

• מוגזמת.

• צינית.

ייתכן גם שבשוק תוכן קטן יחסית, גורמים כמו היכרות עם יוצר התוכן, מספר העוקבים, שיתופים וקהילתיות משפיעים יותר מהניסוח עצמו.

14. מסקנות רחבות

14.1 אמינות אינה נוצרת רק ממילים מדעיות

אחד הממצאים המעניינים הוא שלמרות השימוש הרב בז'רגון ביולוגי באנגלית, לא נמצא קשר בין הז'רגון לבין מספר הצפיות.

כלומר, עצם השימוש במילים רפואיות אינו מבטיח הצלחה.

מונחים מדעיים יכולים ליצור רושם מקצועי, אך הם אינם בהכרח גורמים לאנשים לצפות יותר.

ייתכן שהצופים זקוקים גם להסבר ברור, לדוגמה, להוכחה או לסיפור משכנע.

14.2 סקרנות יכולה לעזור, אך גם לפגוע

יוצרי תוכן משתמשים בעמימות משום שהיא מושכת תשומת לב.

עם זאת, הממצאים באנגלית מראים כי כאשר השימוש בעמימות מוגזם, הוא עשוי לפעול בכיוון ההפוך.

במקום לגרום לצופה להישאר, הוא עלול לעורר חשד.

ההבדל עשוי להיות בין סקרנות בריאה לבין הבטחה מעורפלת.

לדוגמה:

• “שלושה גורמים שיכולים להשפיע על השינה” הוא ניסוח מסקרן אך ברור.

• “הסוד שאף אחד לא מספר לכם על הגוף שלכם” הוא ניסוח מעורפל יותר.

14.3 הצופה אינו בהכרח פסיבי

הממצאים מצביעים על כך שצופים אינם מקבלים כל מסר באופן אוטומטי.

לפחות באנגלית, נראה שהם עשויים לזהות דפוסים חוזרים של קליקבייט ולהגיב אליהם באופן שלילי.

הדבר עשוי להראות על למידה של הקהל ועל רגישות גוברת לשיטות שכנוע.

14.4 הבדלים תרבותיים עשויים להשפיע על שכנוע

ההשוואה בין עברית לאנגלית מראה שלא ניתן להניח שאותה שפה שיווקית תעבוד באותה צורה בכל מקום.

שפה היא חלק מתרבות.

צופים בשווקים שונים רגילים לסגנונות שונים של פרסום, סמכות, הומור, הגזמה ותקשורת.

לכן יוצר תוכן שפונה לקהל בינלאומי לא תמיד יכול לתרגם סרטון מילה במילה ולצפות לאותה תגובה.

14.5 הצלחת סרטון היא תוצאה של שילוב גורמים

העובדה שבעברית לא נמצא קשר מובהק בין המילים לבין הצפיות מדגישה שהצלחה ברשת אינה תלויה רק בטקסט.

סרטון מצליח יכול להיות מושפע משילוב של:

• נושא מעניין.

• דמות מוכרת.

• עריכה טובה.

• רגש.

• הומור.

• עיתוי נכון.

• מוזיקה.

• תגובות ושיתופים.

• איכות הצילום.

• אמון ביוצר התוכן.

לכן אין “מילת קסם” שמבטיחה ויראליות.

15. המלצות ליוצרי תוכן

עבור תוכן באנגלית

כדאי להימנע משימוש מוגזם במילים כמו:

• secret

• truth

• miracle

• code

• detox

• hidden

• what they do not tell you

במקום זאת, מומלץ להשתמש בפתיחה ברורה ומדויקת.

לדוגמה:

במקום:

“Here is the secret doctors never tell you.”

אפשר לכתוב:

“Three habits may affect your sleep quality.”

הניסוח השני עדיין מושך תשומת לב, אך הוא ברור יותר ואינו מבטיח סוד נסתר.

עבור תוכן בעברית

אין עדות לכך ששימוש במילים מסוימות בלבד יעלה את מספר הצפיות.

לכן כדאי להשקיע גם ב:

• פתיחה קצרה ומעניינת.

• דיבור טבעי.

• דוגמה אישית.

• עריכה ברורה.

• כותרת מדויקת.

• מסר אחד מרכזי.

• סיום שמזמין תגובה או שיתוף.

עבור תוכן בשתי השפות

מומלץ להבחין בין שפה מסקרנת לבין שפה מוגזמת.

שפה טובה יכולה לעורר עניין בלי להבטיח הבטחות שאין להן בסיס.

16. מגבלות המחקר

16.1 גודל המדגם

המחקר התבסס על 27 סרטונים בכל שפה.

זהו מדגם קטן יחסית, ולכן יש להיזהר מהכללת הממצאים לכלל התוכן ברשתות החברתיות.

במדגם קטן, סרטון אחד עם מספר צפיות גבוה במיוחד יכול להשפיע מאוד על התוצאות.

16.2 הבדלים באורך הסרטונים

הניתוח התבסס על מספר המופעים הכולל של המילים.

אם הסרטונים באנגלית היו ארוכים יותר או כללו יותר מילים, הדבר עשוי להסביר חלק מהשימוש הרב יותר בז'רגון ביולוגי.

בעתיד כדאי לחשב גם:

• מספר מופעים לכל 100 מילים.

• מספר מופעים לכל דקת סרטון.

• אחוז המילים מכל קטגוריה מתוך כלל הטקסט.

16.3 גורמים נוספים שלא נבדקו

המחקר התמקד במילים שנאמרו ולא בדק משתנים חשובים נוספים, כגון:

• מספר העוקבים.

• משך הזמן שעבר מאז הפרסום.

• קצב העריכה.

• איכות הצילום.

• איכות הסאונד.

• מוזיקה.

• שפת גוף.

• מראה יוצר התוכן.

• כריזמה.

• כותרת.

• כתוביות.

• האשטגים.

• תגובות.

• שיתופים.

• קידום ממומן.

• הפלטפורמה שבה פורסם הסרטון.

16.4 ניתוח של מילים בודדות

המילים סווגו לפי מילון שנקבע מראש.

שיטה זו אינה תמיד מצליחה להבין את ההקשר.

לדוגמה, המילה “ניקוי” יכולה להופיע בסרטון שממליץ על ניקוי רעלים, אך גם בסרטון שמבקר את הרעיון של ניקוי רעלים.

בשני המקרים המילה תיספר, למרות שהמשמעות שונה.

16.5 אי אפשר להסיק על סיבה ותוצאה

המחקר מצא קשר בין עמימות ומסתורין לבין פחות צפיות באנגלית.

עם זאת, הוא אינו מוכיח שהעמימות גרמה לירידה בצפיות.

ייתכן שסרטונים שמשתמשים בעמימות שונים גם בדרכים אחרות.

כדי לבדוק סיבתיות, צריך לערוך ניסוי שבו מציגים את אותו סרטון בשתי גרסאות:

• גרסה ברורה.

• גרסה מעורפלת.

לאחר מכן ניתן לבדוק איזו גרסה זוכה ליותר צפיות, זמן צפייה ואמון.

17. הצעות למחקרי המשך

מחקר המשך יכול לבדוק:

1. מדגם גדול יותר של סרטונים.

2. פלטפורמות שונות בנפרד.

3. הבדלים בין תחומי בריאות, תזונה, כושר ובריאות נפשית.

4. השפעת מספר העוקבים.

5. זמן צפייה ולא רק מספר צפיות.

6. תגובות, שיתופים ולייקים.

7. הבדלים בין יוצרי תוכן מקצועיים לבין משפיענים.

8. ניסוי שבו אותו מסר מוצג בניסוחים שונים.

9. כיצד הצופים עצמם מפרשים מילים כמו “סוד”, “אמת” או “קורטיזול”.

10. האם הקשר בין עמימות לצפיות משתנה לפי גיל הקהל או רמת ההשכלה שלו.

18. מסקנה כללית

המחקר מראה כי מילים אינן רק דרך להעביר מידע. הן גם כלי לבניית סמכות, יצירת סקרנות והנעת הצופה.

יוצרי תוכן בעברית ובאנגלית משתמשים בשיטות דומות, אך נותנים להן משקל שונה.

בעברית, הפתיחה נוטה להיות מבוססת יותר על סקרנות, הבטחה ודרמה. באנגלית, הפתיחה נוטה להיות מבוססת יותר על ז'רגון מדעי ורפואי.

הממצא הבולט ביותר הוא שבאנגלית, שימוש רב יותר במילים של עמימות ומסתורין היה קשור לפחות צפיות. ייתכן שהקהל מזהה מילים אלה כקליקבייט או כהבטחה שאינה אמינה.

בעברית לא נמצא קשר דומה. הדבר מצביע על כך שהצלחת סרטונים בעברית עשויה להיות תלויה פחות במילים בודדות ויותר בהגשה הכוללת.

בסופו של דבר, המחקר מחזק את הרעיון ששכנוע ברשתות חברתיות אינו פועל באותה צורה בכל שפה ובכל תרבות.

מסר שנשמע מסקרן לקהל אחד עשוי להישמע מוגזם לקהל אחר. מסר שנשמע מדעי עשוי ליצור סמכות, אך לא בהכרח להגדיל צפיות.

לכן, כדי להבין מדוע סרטון מצליח, יש לבחון לא רק מה נאמר, אלא גם כיצד, מתי ובאיזה הקשר הוא נאמר.