שלמות ומושלמות

רבים מהלקוחות בקליניקה שלי מגיעים אליי בגלל דיכאון וחרדה שנגרמו מביקורת עצמית ודיבור עצמי שלילי.

גיליתי שהלקוחות האלה נמצאים במלכודת של פרפקציוניזם. פרפקציוניזם הוגדר בפסיכולוגיה (Stoeber & Childs 2010) כ"נטייה אישיותית המאופיינת באדם השואף לחוסר פגמים ומציב סטנדרטים גבוהים מדי של ביצועים, מלווה בהערכות עצמיות ביקורתיות מדי ובחששות לגבי הערכות של אחרים".

הצורך בשלמות – שהכל יהיה מושלם נקרא גם פרפקציוניזם, אבל לצורך כתיבת מאמר זה, נמשיך להגיד הצורך בשלמות.

אז מה זה ?

הצורך בשלמות היא תכונת אופי שבה אנחנו מציבים לעצמנו (ואף לסובבים אותנו) סטנדרטים גבוהים ולרוב בלתי אפשריים או אפשריים עם מחירים כבדים, יחד עם האמונה שאנחנו חייבים להגיע לתוצאות האלו ולא נתפשר על פחות. מה שמוביל לרצון להתנהלות חסרת טעויות , שיפוטיות וביקורתיות חמורה על כל טעות קטנה מהעצמי ומהאחרים שיוצרת רמה של ציפיות בלתי אפשריות מעצמנו, הקרובים אלינו או בכלל ציפיות לא ריאליות מהסביבה.

זה רע?

תלוי מאיזה מקום זה מגיע, אם זה מגיע ממקום של השגת מטרות עם אמונה בעצמי למסוגלות או ממקום שמונע מפחד להיכשל.

הקושי הרגשי מגיע מהמחשבות ורגשות שליליים שמייצרים ולא הרף סטנדרטים הגבוה.

במחקרים רבים נמצא הקשר בין הרצון בשלמות לבין סטרס כרוני, דיכאון וחרדה וזה בגלל סערת הנפש שנמצאים בה כשמחזיקים באמונה שהכל צריך להיות מושלם, אחרת.. "אני אכשל משמע אני כישלון" .

איך זה נראה שמאמינים שהכל חייב להיות מושלם?

יכולים להופיע תסמינים של חרדה:

*עצבנות – דרך הגוף: כסיסת ציפורניים בתדירות גבוהה, בעיות בשינה

ברגש: חוסר שקט, כעס, התקפי זעם, שיפוטיות קשה כלפי העצמי והאחרים

התנהגות: הכל חייב להיות בשליטה שלך כל הזמן, מותשות ועייפות

מחקרים נוספים מצאו קשר בין הרצון לשלמות לפגיעה ביחסים הבינאישיים, חוסר שביעות רצון עצמי, פגיעה בערך העצמי ועוד.

דבר חשוב שעולה מתוך אותם מחקרים המקשרים בין סטרס כרוני, חרדה ודיכאון ל רצון לשלמות הוא המקום משחפש את אישור הסביבה, או אישור חיצוני , שהם עצמם בסדר או "טובים".

המקור לרגש, אמונה או רצון לקבל אישור מהסביבה (מחברים, משפחה לקהל כמו עוקבים או מעריצים) יכול להגיע מהילדות.

נמצא כי ישנם כמה גורמים סביבתיים שיכולים להשפיע על התפתחות קיצונית של רצון לשלמות ומושלמות כמו הורים ביקורתיים או נוקשים מאד,

במקרה של הורים עם התנהלויות כאלו, יכול להיות שנלמד בילדות שתוצאה טובה (ממבחן להישג כלשהו שכולם יכולים לראות) שוות ערך להבעת חיבה ואהבה, מה שאומר שברגע שזה נקלט כמעורר רגש של אהבה מצד ההורים, זה מתפתח בדפוס אישיותי לכל דבר, זאת הדרך בה מרגישים אהובים אז כמובן שייווצר הצטרך לשחזר את זה כמה שיותר.

תכונת האופי הזו לא רק מלווה אותנו בקשר עם ההורים, אלא בעוד הרבה מקומות בחיים:

בעבודה, בדרך החשיבה, בציפייה מאחרים והסביבה, בהורות שלנו, בחברויות, בקשרים רומנטיים, בלימודים, בנהיגה .. זה לא נשאר בתחום אחד, זה מתפרש על כל התחומים בחיים.

אם אתם מאלה שחייבים שהכל יהיה מושלם, בטח ברגע זה עולה לכם זיכרון מכל מיני תחומים בחיים שלכם, שבהם הרצון לשלמות פוגע בכם.

פמה קורדון, נזירה בודהיסטית מארה"ב אמרה: "הרצון לשלמות הוא כמו מוות, אין בו מקום לשום דבר חדש, אין בו אוויר. אנחנו הורגים את הרגע על ידי שליטה בחוויה שלנו".

היא טוענת כי ההיאחזות בשלמות היא הכנה לכישלון, בסופו של דבר נגיע לאיזושהי סיטואציה או מצב שלא יהיו בשליטתנו והיא דרך אגרסיבית – היא דוחה את הראייה של הזדמנויות חדשות או הזדמנויות ללמידה וצמיחה ויוצרת הימנעות ודחייה (של העצמי מאחרים ולהפך).

במקום לנסות להכחיש או להסתיר פגמים, הכרה בהם בתשומת לב יכולה להפחית את השליטה על הצטרך שהכל יהיה מושלם.

הצעד הראשון הוא לשים לב בתשומת לב למחשבות שלך על שיפוט עצמי. המטרה היא להכיר במחשבות האלה ברגע שהן עולות ואז לשחרר אותן, ללא תשוקה וללא שיפוטיות. צריך הרבה תרגול כדי לא להיתפס ברשת המחשבות האלה.

כלי חשוב אחד להתגבר על הצורך שהכל יהיה מושלם הוא לזהות היכן איפה בגוף נמצאים הרגשות האלוף דרך בדיקה של התחושות את התחושות בגוף. למשל, אם חווים קנאה, אולי יהיה אפשר להרגיש תחושה חמה ומתוחה בחזה שלך. אפשר לבדוק אם לרגש יש צורה, מרקם צבע – כמו אדם בוהק, גדול בצורת כדור קוצני. תיאור מדויק של תחושת הגוף, כמו בדוגמה, יעיל מאוד בזיהוי והשתחררות של מחשבות ביקורתיות עצמיות ברגע שהן עולות.

לאחר מכן, תנשמו לתוך המקום הזה בגוף הזה בחמלה, במקום לנסות מיד להימנע מהתחושה. התחושה לא ניתנת לכיבוי וככל שמנסים יותר זה מתגבר ומופיע בעוד מקומות. לא יכול לכבות את זה כמו לכבות את הרדיו, וככל שאתה מנסה יותר, כך הוא נעשה יותר "מה שאתה מתנגד לו, ימשיך לבוא". בנשיפה שחררו את השרירים בגוף.

היתרונות של תרגול זה נגד הרצון לשלמות ומושלמות הם רבים ועוצמתיים. ראשית, יצירת חמלה כלפי העצמי ואל החולשות האנושיות שלכם. והרחבת החמלה הזאת אל הקרובים אליכם או הסביבה שבה אתם נמצאים מהדהדת לכם כי אתם לא לבד ושוברת את הדחייה וההימנעות.

אנחנו מושלמים בחוסר השלמות שלנו. הכרה והישענות לחוסר השלמות שלנו בחמלה וללא שיפוט מובילה לרוך ולפתיחות. כפי ששר לאונרד כהן, "יש סדק בכל דבר. שם נכנס האור".