על קריסטלים ופלסבו

קריסטלים, אחד הכלים החביבים הנמצאים אצל כל ניו אייג'ר בבית אך יש תיעוד של שימוש בהם בתקופות עתיקות.

מקור הקריסטלים יכול להיות מקליפת כדור הארץ ובמעמקי האדמה (יהלום וקוורץ), משרף עצים (ענבר) ובמקורות ימיים כמו אלמוגיים למשל.

אנשים רבים כיום ותרבויות עתיקות בעבר החזיקו במונה כי לאבנים וקריסטלים ישנן יכולות ריפוי שונות על הגוף והנפש של האדם ושימשו בטקסים רבים.

ישנו מגוון רחב של אבנים וקריסטלים, בחיפוש מהיר בגוגל תוכלו למצוא על איכויות כל קריסטל, ממה הוא עשוי, השפעות פיזיות, השפעות נפשיות ואפילו השפעות רוחניות (חיבור לאני הגבוה, סיוע במדיטציות, מסע אסטרלי וכו').

התאוריות המרובות והסיפורים השונים על יכולתן של קריסטלים לסייע בריפוי (ועוד) הובילו אותי לחיפוש רחב אחר מחקרים ומאמרים אקדמיים לבדיקת הנושא בצורה מעמיקה. אציין לא כי מצאתי מחקר אחד המראה כי לקריסטלים ישנה השפעה פיזית על הגוף ואף מחקר אשר עסק בבחינת התאוריה של ריפוי סרטן דרך קריסטלים הגיע למסקנה חותכת וברורה כי אין להמליץ לאנשים על טיפול שכזה, הוא אינו יעיל ומבזבז זמן, כסף ומשאבים רגשיים ואינו עונה על הציפיות.

יחד עם זאת, אנשים רבים, דיווחו ומדווחים כי קריסטלים שיפרו את בריאותם הנפשית והפיזית בצורה משמעותית וכשהם אוחזים בקריסטלים הם מרגישים תחושות מגוונות כמו עקצוץ, דגדוג, חום, קור, קל, כבד ועוד. ישנה קהילה גדולה בכל העולם אשר מאמינה באיכויות הריפוי של הקריסטלים, הם מסבירים את אי היכולת לבדוק השפעה פיזית של קריסטלים היא כי לא קיים עדיין מכשיר אשר יוכל למדוד את זה.

את אהבתי לקריסטלים גיליתי בתור ילדה קטנה, הצבעים הפנטו אותי, סדרות וסרטים שצפיתי בהם כילדה וכמתבגרת גם נתנו שמות לאבנים ותכונות קסומות ומיוחדות דבר שרק העצים את אהבתי לאבנים המכושפות הללו. כשנתקלתי במאמר אחר מאמר הפוסל את יכולת הקריסטלים להשפיע עלינו בצורה פיזית, התאכזבתי, לא ידעתי כי בפנים יושבת לה ציפייה שתוכיח כי עולם הקסם האהוב, הוא אמיתי לחלוטין אך התבדיתי, לא מצאתי ולו מחקר אחד התומך הוא מוכיח את יעלות השימוש בקריסטלים לריפוי פיזי, אך נשארתי עם השאלה, האם קריסטלים יכולים להשפיע עלינו נפשית?

כאן הופתעתי לגלות כי אין הרבה מחקרים בנושא, אך דבר אחד בצבץ לו, מתוך ההנחה כי לא הוכח בצורה מדעית כי לקריסטלים השפעה כלשהי עלינו, אז התחושות של אותם אנשים מכל העולם, מדומיינות, אינן אמיתיות. אם כך האם לדמיון אין שום השפעה פיזית או נפשית עלינו?

קחו רגע ועצמו עיניים, דמיינו שלקחתם עכשיו ביס עסיסי... מלימון. הרגשתם משהו?

מחקרים מצאו כאשר אנו מדמיינים אכילת לימון יש לכך השפעה ישירה על בלוטות הרוק שלנו. מחקרים אחרים מצאו כי שימוש בטכניקות של דמיון מודרך יכולות להקל על תופעות לוואי של כימותרפיה כמו כן גם להוביל לרמיסיה ונסיגה בקרב חולי סרטן. כמו כן, טיפול על ידי דמיון מודרך וטכניקות דמיון שונות נכנסו אל זרם הטיפול הרגשי – נפשי: שיטת הגשטלט, פסיכודרמה, שימוש בכתיבה (כמו ביבליותרפיה) וסוגי מדיטציות שונות.

אם כך לדמיון יש השפעה רבה על בריאותנו הנפשית והפיזית, אז האם דמיון הוא תרופה? כן ולא.

להשפעת הדמיון על בריאותנו אפשר לקרוא גם אפקט פלסבו, שאולי מוכר יותר מעולם הרפואה הקונבנציונלית כאשר עורכים מחקר על שתי קבוצות, קבוצה אחת מקבלת תרופה אמיתית ואילו הקבוצה השנייה – פלסבו, כדור שאיננו תרופה ואין לו שום השפעה בריאותית. לאחר מכן נבדקות תוצאות לאורך זמן ומתבצעת השוואה בין שתי הקבוצות. אך היא תקפה גם במקרה של קריסטלים, אם בכם יש את האמונה (דבר מכריע עם פלסבו) כי לקריסטלים ישנה היכולת לרפא, להקל, לשפר, לזמן, אז כנראה שזה עובד לכם ואם כבר פלסבו אז למה לא אחד כה יפה כמו קריסטל?