מפת האישיות: מסע בין טיפוסים, רגשות חבויים וערוצי פורקן לא מודעים

מאת: שירה נגבי

מבוא: פסיכולוגיה של עומק בלב תקופה שטחית

בעידן של הגדרות מהירות ומבחני אישיות אינסטנט, הצורך במודל עומק להבנת אישיות האדם הופך דחוף מתמיד. מפת האישיות, המוצגת כאן, מבקשת לאפשר ראייה אינטגרטיבית, רגשית ומדויקת של האישיות – לא רק על פי מה שאדם מצהיר עליו, אלא גם על פי מה שהוא לא מרשה לעצמו להרגיש.

המודל מציע הבחנה בין שבעה טיפוסים מרכזיים, שלכל אחד מהם שלושה תתי-טיפוסים. כל טיפוס נבנה על בסיס חוויות הילדות, סגנון ההתקשרות, שלבים לא פתורים בתיאוריה של אריקסון, מנגנוני הגנה, רגשות מודחקים – וערוצי פורקן רגשיים לא מודעים: תחומי עניין, סגנונות תקשורת, נטיות יצירתיות ותרבותיות שדרכם האדם מבטא את מה שלא קיבל ביטוי ישיר.

פרק 1: יסודות המודל – גשר בין תיאוריות

מפת האישיות נבנית על יסודות עמוקים ועתירי השפעה בתיאוריה הפסיכולוגית של המאה ה־20 וה־21. היא אינה ממציאה תיאוריה חדשה לחלוטין, אלא מרכיבה מארג של תובנות קלאסיות, לצד עדכונים עכשוויים, תוך שהיא מוסיפה רובד חדש – פרשנות ייחודית על ביטוי רגשי לא מודע דרך תפקוד, סגנון ותחומי עניין. בפרק זה נסקור את ארבעת עמודי התווך עליהם נשען המודל: תיאוריית ההתקשרות, שלבי ההתפתחות של אריקסון, מנגנוני הגנה, והמשגת רגשות מודחקים וערוצי פורקן לא מודעים.

1. תיאוריית ההתקשרות – יסוד של יציבות או חרדה

John Bowlby (1969) ניסח את אחת התובנות המרכזיות בהתפתחות האישיות: הדרך שבה תינוק חווה את הקשר עם דמות ההתקשרות שלו – האם, האב או כל דמות מטפלת עיקרית – תשפיע לאורך כל חייו על יכולתו ליצור קשרים אינטימיים, לווסת רגשות, להתמודד עם פרידה ולהעריך את עצמו.

Mary Ainsworth (1978) הוסיפה את מיפוי סגנונות ההתקשרות: בטוחה, נמנעת, חרדה ובלתי מאורגנת.מפת האישיות שואבת מכל סגנון את המרכיבים ההתנהגותיים והרגשיים שמהם נגזר טיפוס האישיות:

אדם עם התקשרות חרדתית ילך ויתעצב כ"שומר רגשי" – חיפוש תמידי לאישור, ריצוי, פחד מדחייה.

התקשרות נמנעת תהווה קרקע ל"הנזיר האנליטי" – שמירת מרחק רגשי, הסתמכות על חשיבה במקום רגש.

התקשרות לא מאורגנת תוליד טיפוסים סוערים ובלתי יציבים כמו "הכריזמטיקן הדרמטי" או "החולם הדרמטי".

התקשרות בטוחה תהווה בסיס ל"נווט הבטוח" – טיפוס שמסוגל לנווט בין קרבה לעצמאות, בין רגש לשכל.

בכך, מפת האישיות מרחיבה את התיאוריה המקורית וממפה כיצד סגנון ההתקשרות ממשיך להתגלגל לדפוסים אופייניים, מנגנוני הגנה, ותגובות בינאישיות גם בגיל מבוגר.

2. שלבי ההתפתחות של אריקסון – אבחנה לא פתורה כבסיס טיפוסי

Erik Erikson (1950) הציע שמונה שלבים פסיכו-חברתיים של ההתפתחות האנושית, שכל אחד מהם עוסק בקונפליקט מרכזי (כמו אמון מול חשד, יוזמה מול אשמה, זהות מול בלבול, אינטימיות מול בדידות).

החדשנות של מפת האישיות היא במעקב אחר שלבים שנותרו לא פתורים, והמרתם למאפייני טיפוס:

אדם שנתקע בשלב “יוזמה מול אשמה” עלול להעדיף הימנעות, זהירות והתארגנות – ולפתח פרופיל של “מהנדס פנימי”.

אדם שהשלב “אינטימיות מול בדידות” לא נפתר אצלו, עשוי להפוך ל"שומר רגשני" – המעניק אהבה ללא גבולות, מחשש שלא יאהב אם לא ייתן מעצמו.

אדם שהשלב “זהות מול בלבול” נשאר פעיל בו, עשוי להתנדנד בין “הנזיר האנליטי” ו”החולם הרגיש” – מחפש מענה חיצוני לשאלת זהותו, אך לא תמיד מסוגל להישאר בקשר רגשי יציב מספיק כדי לגבש זהות פנימית.

המפה משתמשת בשלבים אלו לא כציר התפתחותי אלא כציר דינמי – שממנו יוצאת האישיות המרכזית, ובהמשך גם האתגרים הרגשיים והקונפליקטים החוזרים.

3. מנגנוני הגנה – חומת המגן של האישיות

כפי שתיארו פרויד, אנה פרויד, ואחריהם ג’ורג’ ואיילנט (1992), מנגנוני הגנה הם תהליכים פסיכולוגיים לא מודעים שמגנים על האדם מפני חרדה פנימית. הם אינם “שליליים” בהכרח, אלא מבנים פנימיים שנועדו לשמור על איזון רגשי במצבים קשים.

מפת האישיות משתמשת במנגנוני הגנה ככלי מרכזי בזיהוי תת-הטיפוסים:

תת-טיפוסים שמפעילים מנגנוני הכחשה, פיצול, רגרסיה יימצאו בעיקר בקצוות של טיפוסי כריזמה, דרמה ורגש.

לעומתם, תת-טיפוסים כמו "הנזיר האינטלקטואלי" או "האסטרטג המחושב" נשענים על אינטלקטואליזציה, בידוד רגשי ושליטה.

טיפוסים רגישים יותר, כמו "השומר הרוחני" או "החולם היצירתי", יפנו למנגנונים כגון סובלימציה, פנטזיה, או אידיאליזציה.

המודל מציע לראות את מנגנוני ההגנה לא רק כתגובה למצוקה – אלא גם כמאפיין זהותי עמוק, חלק בלתי נפרד מהדרך בה אדם מתנהל בעולם.

4. רגשות מודחקים וערוצי פורקן – התרומה החדשה של המודל

החידוש המרכזי של מפת האישיות הוא בהנחה שלכל טיפוס רגש מודחק עיקרי – וכי הרגש הזה אינו נעלם, אלא מוצא את דרכו החוצה דרך ערוצי פורקן לא מודעים. כאן מתבצע המעבר מהממד הפסיכודינמי אל הממד ההתנהגותי, התרבותי והחברתי.

לדוגמה:

"החולם הדרמטי" מדחיק תחושת ריק קיומי – ולכן נמשך לדרמות רגשיות, שירה אינטנסיבית, אהבות אידיאליסטיות.

"המהנדס החרד" מדחיק תחושת חוסר ערך – ולכן יעסוק באובססיביות בפרטים, משימות ושיפור עצמי בלתי נגמר.

"הכריזמטי החברתי" מדחיק תחושת ניתוק – ולכן משקיע את כולו בנראות, רשתות חברתיות וקהל.

ערוצי הפורקן אינם בחירה מודעת – אלא מסלול שבו הרגש מקבל "במה" מבלי להיחשף ישירות. המודל מציע כי באמצעות זיהוי הערוץ הלא מודע הזה, ניתן להבין את נפש האדם לעומק – מבלי לשאול ישירות על הרגש.

פרק 2: שבעת טיפוסי האישיות ותתי-הטיפוסים – דפוס, רגש, פורקן

בפרק זה נצלול לתוך שבעת הטיפוסים העיקריים במפת האישיות. כל טיפוס נבנה כתשתית רגשית-התפתחותית הכוללת:

סגנון התקשרות אופייני

שלב התפתחותי לא פתור (לפי אריקסון)

רגש מודחק מרכזי

מנגנוני הגנה מרכזיים

ערוצי פורקן לא מודעים – כלומר, תפקודים, תחומי עניין, או בחירות אסתטיות-חברתיות דרכן הרגש מוצא את מקומו

לכל טיפוס שלושה תתי-טיפוסים, המשקפים שונות תוך-טיפוסית: האם האדם מפנה את הדינמיקה הרגשית כלפי חוץ? כלפי פנים? או כלפי מעלה (משמעות, אידיאל, רוח)?

1. הנווט הבטוח

סגנון התקשרות: בטוחשלב פתור: אוטונומיה מול בושה, זהות מול בלבולרגש מודחק: חולשהמנגנוני הגנה: סובלימציה, רציונליזציה בונהערוצי פורקן: פתרון בעיות, הנחיה, עשייה פרקטית, ספורט

טיפוס זה נוצר מתוך סביבה התפתחותית יחסית מאוזנת, והוא מאופיין ביציבות רגשית, שילוב בריא בין אינטואיציה והיגיון, ונוכחות שקטה אך אסרטיבית. הוא רגיל להיות "המבוגר האחראי", ומתקשה להראות חולשה – לא מתוך פחד, אלא מתוך תחושת אחריות.

תתי-טיפוסים:

הנווט הרציונלירגש מודחק: בלבול רגשיפורקן: חשיבה שיטתית, תכנון, אסטרטגיהמגן על עצמו מאיבוד שליטה רגשית דרך סדר פנימי

הנווט האמפתירגש מודחק: תסכול אישיפורקן: תמיכה בזולת, גישור רגשייודע להכיל רגשות של אחרים יותר משל עצמו

הנווט הכריזמטירגש מודחק: חוסר אוניםפורקן: הובלה טבעית, השראה, השפעהמתחזק דרך ביטוי חיצוני אך מאוזן

2. השומר הרגשי

סגנון התקשרות: חרדתיתשלב לא פתור: אמון מול חשד, אינטימיות מול בדידותרגש מודחק: כעס, צורך עצמימנגנוני הגנה: הקרבה, אידיאליזציהערוצי פורקן: נתינה רגשית, אמפתיה, ריצוי

השומר הרגשי הוא לב גדול בעולם קשה. הוא לומד מגיל צעיר שאהבה היא דבר שיש "להרוויח". הוא מעניק, מרצה, לעיתים שוכח את עצמו – אך חי מתוך לב פתוח. רגשותיו נעים בין עומק לנפילה, והדימוי העצמי שלו תלוי באחרים.

תתי-טיפוסים:

השומר המעורברגש מודחק: כעס כלפי אחריםפורקן: נתינה מוגזמת, טיפוח, שירותמקבל ערך דרך מסירות מוחלטת

השומר הרוחנירגש מודחק: ספקות בקשרפורקן: עומק, שיחות נפש, רוחניותמחפש אידיאל רגשי שיספק ביטחון פנימי

השומר המופנםרגש מודחק: צורך בקירבה ישירהפורקן: נוכחות שקטה, הכלה ללא מיליםמקווה שיבינו אותו בלי שיצטרך לומר

3. הנזיר האנליטי

סגנון התקשרות: נמנעתשלב לא פתור: אוטונומיה מול בושה, זהות מול בלבולרגש מודחק: כמיהה רגשיתמנגנוני הגנה: אינטלקטואליזציה, הימנעותערוצי פורקן: למידה, התבוננות, ארגון פנימי

הנזיר האנליטי הוא אדם שזקוק לסדר בעולם כאמצעי לאיזון רגשי. הוא אינו חסר רגש – הוא פשוט אינו סומך עליו. במקום קשר ישיר, הוא יבחר ברעיון. במקום התמודדות – הוא יבחר בפירוק לוגי.

תתי-טיפוסים:

הנזיר האינטלקטואלירגש מודחק: עצב קיומיפורקן: עיסוק עמוק בתיאוריה, מבנים, הבנהמפחד לגעת באמת הרגשית

הנזיר המסתגררגש מודחק: תלות באחריםפורקן: התבודדות, שגרה, שקטמגונן על עצמו דרך הימנעות מעומס

הנזיר היצירתירגש מודחק: צורך בהבנה רגשיתפורקן: כתיבה, ציור, מוסיקה מופשטתמבטא רגש דרך יצירה, בלי להיחשף ישירות

4. הכריזמטיקן הדרמטי

סגנון התקשרות: חרדה–לא מאורגנתשלב לא פתור: זהות מול בלבול, אינטימיות מול בדידותרגש מודחק: חוסר יציבות פנימיתמנגנוני הגנה: פיצול, רגרסיה, אידיאליזציהערוצי פורקן: נראות, ביטוי רגשי מוחצן, מערכות יחסים אינטנסיביות

הכריזמטיקן הדרמטי חי בעוצמה. כל דבר אצלו מתרחש בקצה – אהבה, כאב, שמחה, אכזבה. זו אישיות מגנטית שיכולה לכבוש לבבות, אך לעיתים נסחפת אחרי רגשות ומערכות יחסים דרמטיות שמותירות אותה מרוקנת. הרגש המודחק אינו רגשות עצמם – אלא פחד עמוק מכאוס פנימי, ולכן דרמה חיצונית היא דרך לארגן את המציאות הרגשית.

תתי-טיפוסים:

הכריזמטי החברתירגש מודחק: חוסר שייכותפורקן: קהל, רשתות חברתיות, הופעותמוצא ערך באהדת ההמון אך חושש להתקרב באמת

הכריזמטי הרומנטירגש מודחק: פחד מדחייהפורקן: מערכות יחסים דרמטיות, אהבה אידיאליסטיתזקוק לריגוש כדי להרגיש חי – אך גם ננטש בקלות

הכריזמטי הקיצונירגש מודחק: ריק רגשיפורקן: סערות, פרצי רגשות, חוויות קצהרגשותיו לא מווסתים – וזה הופך לכלי שליטה או זעקה

5. האסטרטג הדינמי

סגנון התקשרות: נמנעתשלב לא פתור: חריצות מול נחיתותרגש מודחק: תלות ופגיעותמנגנוני הגנה: שליטה, רציונליזציה, קונפורמיותערוצי פורקן: השפעה מאחורי הקלעים, בניית רשתות, ניווט

האסטרטג הדינמי הוא מומחה לזירה החברתית – אך שומר על עצמו. הוא מבין מה צריך לומר, מתי, למי – ולעיתים עושה זאת בלי לחשוף את רגשותיו. רגשות הם מבחינתו סיכון – הוא יעדיף תכנון על אינטימיות. הדימוי העצמי שלו תלוי ביכולת “לשחק את המשחק” בלי להישחק.

תתי-טיפוסים:

האסטרטג החברתירגש מודחק: בדידותפורקן: חיברות, כישורים חברתיים, נוכחות ברשתשולט דרך נועם ולא דרך עימות – מבלי להיחשף באמת

האסטרטג המחושברגש מודחק: חוסר שליטהפורקן: תכנון, מערכות, ארגוןמפרק כל מצב למרכיבים שניתן לנהל

האסטרטג הנמנערגש מודחק: כמיהה לקשרפורקן: התבוננות מהצד, מעורבות עקיפהשומר על ריחוק אך מעורב – לעיתים דרך אחרים

6. המהנדס הפנימי

סגנון התקשרות: חרדהשלב לא פתור: חריצות מול נחיתותרגש מודחק: חוסר ערך עצמימנגנוני הגנה: תגובה הפוכה, עיכוב, היפר-בקרהערוצי פורקן: סדר, שליטה, מצוינות, פרטים

מהנדס פנימי הוא שואף לשלמות – לא תמיד כדי להתקדם, אלא כי רק כך הוא יכול לנשום. רגשות אצלו נבחנים דרך עיניים של “מספיק או לא מספיק”. כשאין סדר – הוא חש כאוס פנימי. תפקוד, שליטה, מושלמות – אלו הדרכים שלו לווסת חרדה פנימית ולעיתים להימנע ממגע רגשי ישיר.

תתי-טיפוסים:

המהנדס הביקורתירגש מודחק: כעספורקן: בקרה, פרפקציוניזם, ביקורת על הסביבהמחמיר עם עצמו – ולרוב גם עם אחרים

המהנדס החרדרגש מודחק: חוסר מסוגלותפורקן: דחיינות, בדיקה חוזרת, תכנון עודףמשתק את עצמו מחשש לטעות

המהנדס המונערגש מודחק: פחד מכישלוןפורקן: עשייה מתמדת, יעדים, שאיפההופך חרדה לדחף – אך שוחק את עצמו

7. החולם הרגיש

סגנון התקשרות: חרדה לא מאורגנתשלב לא פתור: זהות מול בלבול, אינטימיות מול בדידותרגש מודחק: חוסר שייכות, פגיעות עמוקהמנגנוני הגנה: סובלימציה, פנטזיה, רציונליזציהערוצי פורקן: יצירה, התבוננות, התרחקות לעולמות פנימיים

החולם הרגיש חי עם נפש פתוחה אך גם פגיעה. עולמו הפנימי עשיר, אך לפעמים בודד. רגשותיו חזקים כל כך – עד שהוא חושש להביע אותם. במקום זאת הוא כותב, מדמיין, חולם. קשרים הם עולם שלם עבורו – אך הוא מתקשה להחזיק אותם בלי להרגיש מאוים או לא מובן.

תתי-טיפוסים:

החולם היצירתירגש מודחק: צורך בהכרהפורקן: אומנות, מוזיקה, כתיבהמבטא את עולמו כדי להרגיש שייך – מבלי להיחשף ישירות

החולם ההססןרגש מודחק: פחד מדחייהפורקן: היסוס, שתיקה, הסתגרותמתלבט עד שהוא שותק – ואז מתרחק

החולם הדרמטירגש מודחק: פגיעות קיצוניתפורקן: סערות רגשיות, אידיאליזציהמרגיש יותר מכולם – אך מתקשה לווסת

פרק 3: מפת האישיות – גשר בין תיאוריה, שדה ותרבות

הפרק הנוכחי מציע זווית מעמיקה על תרומתה של מפת האישיות להבנת נפש האדם – דרך שילוב תיאורטי בין עולמות ההתקשרות, ההתפתחות והדינמיקה הרגשית – לצד הבנה של ביטויים לא מודעים דרך תרבות, סגנון ותחומי עניין. נשווה אותה למודלים קיימים, נבחן את יתרונותיה באבחון ובטיפול, ונציע מסלולים יישומיים לחקירה, התפתחות והדרכה.

1. יתרון עיקרי: מה שמודחק – מופיע במקום אחר

המפה מתמקדת לא רק בתכונות "מה אני" אלא בשאלה העמוקה יותר: "מה אני לא מרשה לעצמי להרגיש – ואיך זה מופיע בכל זאת?"

בכך, היא מביאה לשיח הפסיכולוגי את המושג של פורקן לא מודע – תחום שעוד לא מופה מספיק באבחונים פסיכולוגיים. כאן היא חורגת מהדיכוטומיה בין "מודע" ל"לא מודע" ומציעה מושג ביניים: ביטוי רגשי מעובד למחצה, אשר מופיע דרך סגנונות פעולה, העדפות מוזיקליות, בחירות אסתטיות או אפילו תפקידים בין-אישיים.

2. השוואה למודלים פסיכולוגיים קיימים

Big Five – מודל תכונתי

מפת האישיות נבדלת מה-Big Five בכך שאינה רק שואלת "כמה נוירוטי אתה?" אלא למה אתה כזה?, מה הרקע ההתפתחותי שהביא אותך לשם, ואיך זה משפיע על הדפוסים הלא מודעים שלך.

Big Five	מפת האישיות
נמדדת על ציר סטטיסטי	נבנית על ציר התהוות פסיכולוגית
מתארת תכונה	מסבירה מניע רגיש
חסרה רובד דינמי	כוללת שלבים לא פתורים, רגשות, הגנות

MBTI – טיפוסים מבניים

לעומת MBTI, שמסווג אנשים לפי סגנון חשיבה, מפת האישיות מציעה רצף בין מצבים רגשיים, ומכירה בכך שאנשים נעים בין מצבים שונים בהתאם לחיים, טראומות והתפתחות.

בניגוד לאבחון סטטי, מפת האישיות מכירה בשינוי: אדם יכול לנוע בין טיפוסי משנה לאורך חייו, אך לרוב נשאר בעומקו בתחום הטיפוס המרכזי שלו.

3. תרומה קלינית – כלי להבנה, חיבור ושינוי

אבחון רגשי

המפה מאפשרת זיהוי של מוקדים לא מעובדים, רגשות שמתחבאים מאחורי תפקוד גבוה או הסוואה. מטופל שמציג "חולשה" – עשוי למעשה להיות שומר רגשי שמפחד לאכזב. מטופלת שנראית “מנותקת” – עשויה להיות חולם הססן שמפחד להיחשף.

הבנת עכבות

באמצעות הערוצים הלא מודעים, ניתן לשאול:

למה את נמשכת למוזיקה עצובה?

למה אתה נמנע מקשרים רגשיים אך אוהב לתווך בין אנשים?

מדוע אתה מחפש דרמות רגשיות ואז מתנתק?

המענה אינו סימפטום – אלא מבנה אישיותי שלם.

התערבות טיפולית

המודל משמש להכוונה בטיפול:

לזהות שלב התפתחותי לא פתור (לדוגמה: "אוטונומיה מול בושה")

לעקוב אחר הגנות שפועלות כיום (הכחשה, פיצול, אידיאליזציה)

ולאפשר ביטוי לרגש המדוכא – לא דרך עימות ישיר בהכרח, אלא דרך חיבור לערוץ שמאפשר בטיחות וביטוי

4. שימושים חינוכיים וארגוניים

חינוך

המודל עוזר למורים ומחנכים לזהות ילדים לא לפי "התנהגות" אלא לפי הרגש שמסתתר מאחוריה.לדוגמה: תלמיד מרדן עשוי להיות מהנדס חרד שזקוק לשליטה כדי לא להיחשף; ילדה שקטה במיוחד עשויה להיות שומרת מופנמת.

ארגונים

באבחון צוותים או מנהיגות, ניתן לזהות טיפוסים דומיננטיים:

האסטרטג המחושב – מתאים לניהול מערכתי

הנווט האמפתי – מצוין להובלת צוות

החולם הדרמטי – זקוק לסביבה שמאפשרת יצירתיות אך עם גבולות

5. התפתחות עצמית: מסע אישי דרך המפה

המודל אינו רק כלי טיפולי – הוא מפת מסע אישית. כל אדם יכול לשאול את עצמו:

לאיזה טיפוס אני הכי נמשך?

מה אני מרגיש שאני לא מרשה לעצמי לבטא?

איך הערוצים הלא מודעים שלי מבטאים אותי – מבלי שאשים לב?

6. מגבלות ועתיד המחקר

המפה היא מודל אינטגרטיבי, אך אינה נבחנת עדיין אמפירית כסקאלה פסיכומטרית. יש מקום בעתיד:

לפיתוח שאלון מתוקף (Quantitative Assessment)

לבדיקת קשר בין ערוצים לא מודעים לדפוסי התקשרות

למחקר אורך על שינוי טיפוסים לאורך החיים

פרק 4: סיכום – מפת האישיות כמראה פסיכולוגית עמוקה

מפת האישיות היא לא רק כלי לתיאור טיפוסים – אלא שפה חדשה לחשיבה על נפש האדם. בניגוד למודלים קלאסיים שמסתפקים בהגדרה טיפוסית ("מוחצן", "חרד", "מתכנן"), המפה בונה הקשר רחב: איך התהוותי? מה אני מסתיר? ואיך זה צף החוצה – מבלי שאשגיח?

1. אבחנה דינמית: האדם כישות מתפתחת, לא כקטגוריה

כל טיפוס במפה הוא שיקוף של סיפור חיים – של הקשרים מוקדמים, שלבים לא פתורים, ותגובות הגנתיות מתמשכות. במקום לסווג אנשים לפי תכונות בלבד, המפה מציעה מודל שמחזיק בתוכו גם שורשים וגם פירות:

השורש: ההתקשרות, השלבים הפסיכו-חברתיים, ההגנות

הענף: הדפוס ההתנהגותי

הפרי: הדרך בה האדם מבטא את רגשותיו בעולם (במודע או שלא)

המודל מקבל את האדם כישות נעה בין זהויות פנימיות, המגיבה לעולם ברמות שונות – רגשית, הגנתית, לא מודעת.

2. ייחודיות המודל: הרגש החבוי והערוץ הלא מודע

בשונה ממודלים פסיכולוגיים מוכרים, מפת האישיות מציגה שתי תובנות מהפכניות:

רגש מרכזי מודחק לכל טיפוס – ולא רק תכונה גולמית

ערוצי פורקן לא מודעים – שמופיעים באומנות, מוזיקה, קריירה, מערכות יחסים ואסתטיקה

במובן זה, המפה מאפשרת להבין לא רק "מה אדם עושה", אלא מה הנפש שלו מנסה לבטא מבלי לחשוף את עצמה במישרין.

3. אפשרויות יישום

טיפול פרטני וזוגי

מטפל יכול לאבחן את מוקד הכאב הרגשי גם כשמטופל נראה "מתפקד"

ניתן לשלב שפה נגישה עם מודלים עמוקים – מבלי לאבד את מורכבות הנפש

אבחון נוער וחינוך

זיהוי טיפוסים בגיל צעיר מאפשר מענה מדויק יותר לצרכים רגשיים

התאמת סגנונות למידה ותקשורת אישית

עבודה עם קבוצות וארגונים

ניתוח טיפוסים בצוותים מגביר הרמוניה, מונע קונפליקטים, מאפשר מיקוד נכון של תפקידים

4. חזון עתידי

מפת האישיות מהווה שלב ראשוני בפיתוח גישה אינטגרטיבית רגשית, המבוססת על מחקר פסיכולוגי אך נגישה גם לקהל הרחב. היעדים הבאים כוללים:

פיתוח שאלונים תקפים למחקר (quantitative validation)

עיבוד נרטיבים לפי טיפוסים (qualitative analysis)

חיבור בין תכנים תרבותיים-חברתיים לערוצי הפורקן של כל טיפוס (למשל: חיבורים לסוגות מוזיקליות, סגנונות קולנועיים, אסתטיקה חזותית)

5. מסקנה

בבסיס המפה עומדת האמונה כי כל אדם נושא בתוכו רגש חזק שאינו מקבל ביטוי ישיר – אך הוא חי דרכו.אם נבין את הערוצים האלה, נוכל ללוות אנשים אל הרגש שלהם – מבלי לאלץ אותם לוותר על ההגנות שלהם.

כי מאחורי כל שקט – יש סערה שקטה.מאחורי כל שליטה – יש פחד מבלבול.ומאחורי כל אדם – יש ילד שפיתח דפוס כדי לשרוד.

מפת האישיות היא לא תיוג, אלא מפה.והמפה – נועדה להוביל בחמלה.

הפניות נבחרות

Bowlby, J. (1969). Attachment and Loss.

Ainsworth, M. (1978). Patterns of Attachment.

Erikson, E. (1950). Childhood and Society.

Vaillant, G. E. (1992). Ego Mechanisms of Defense.

Mikulincer, M. & Shaver, P. (2007). Attachment in Adulthood.

Westen, D. (1999). The Scientific Legacy of Sigmund Freud: Toward a Psychodynamically Informed Psychological Science.

Fonagy, P. & Target, M. (2003). Psychoanalytic Theories: Perspectives from Developmental Psychopathology.