מילים גדולות, אפס ראיות: איך משפיעני Wellness מניפולטיביים גורמים לנו להאמין להם
- Shira Therapy
- 30 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
מכירים את זה שהפיד שלכם פשוט מוצף באנשים יפים שמבטיחים לכם הבטחות שאין להם שום סיכוי לקיים? "הקורטיזול שלכם בשמיים ובגלל זה אתם לא מרזים", "איזון הורמונלי ב-3 צעדים", או סרטונים על "דיטוקס לכבד"
בשלב מסוים, הפיד שלי פשוט התמלא בזה. ראיתי עוד ועוד משפיענים שמשתמשים במניפולציות מתוחכמות ומבטיחים הבטחות חסרות כיסוי. בתור חוקרת, הרגשתי שמשהו פה חייב להיבדק. במקום רק להתעצבן או להמשיך לגלול, החלטתי לעשות מעשה: לפתוח קובץ אקסל, להתחיל לצפות במלא סרטונים של יוצרים שונים מהארץ ומארה"ב, ולבודד את אותם דגלים אדומים שכולנו חייבים להכיר כדי לא ליפול בפח.
זה נשמע פשוט, אבל הנה קצת מאחורי הקלעים של העבודה האמת היא כזאת: צפיתי שעות ארוכות וטובות בסרטונים בעברית ובאנגלית. הייתי צריכה להקשיב בריכוז שיא, לנתח את מה שהם אומרים, ולברור בפינצטה רק את אותם סרטונים שבהם הטענה הבריאותית המרכזית פשוט אינה נתמכת על ידי המדע, או חורגת לחלוטין מהידע הקיים. מתוך שעות של גלילה וסינון מתיש, רק 19 סרטונים ענו לקריטריון הקשוח הזה ונכנסו למחקר הפיילוט שלי.
הנה מה שגיליתי כשצללתי לתוך ג'ונגל ה-Wellness הדיגיטלי, ואיך המוח שלנו נופל במניפולציות הללו.
המנגנון המניפולטיבי: "מדעיזציה" (Scientization)
באקדמיה קוראים לזה מדעיזציה. בשפה פשוטה? לקחת מילים מעולם הרפואה והביולוגיה (כמו הורמונים, תאי גזע, דופמין או קורטיזול) ולהשתמש בהן כמעטפת.
כשיוצר תוכן אומר לכם "אתם עייפים, תנוחו", זה נשמע פשוט מדי. אבל כשהוא משתמש במניפולציה ולשונית ואומר: "מערכת העצבים שלכם זקוקה לאיפוס, והקורטיזול שלכם חורג מהנורמה" – פתאום זה נשמע כמו אבחנה רפואית מקצועית. המשפיען מעולם לא למד רפואה, אבל הוא "שואל" את הסמכות של המדע כדי לייצר אצלנו אמון עיוור.
למה המוח שלנו קונה את זה? (ורמז לחשדנות)
המוח שלנו מוצף במידע. כשאנחנו גוללים בטלפון בחצי קשב, המוח מחפש קיצורי דרך (בפסיכולוגיה קוראים לזה "עיבוד היקפי" או "היוריסטיקות"). המוח אומר לעצמו: "הממ, היא משתמשת במילים מורכבות ומדברת בביטחון, כנראה שהיא יודעת על מה היא מדברת".
הסרטונים האלה בנויים כמו נוסחה אחידה, שהיא כשלעצמה דגל אדום בוהק:
הצפת בעיה יומיומית שכולנו חווים: "עייפים? לחוצים? לא מצליחים לרדת במשקל?"
מסגור ביולוגי-לכאורה: "זה הכל בגלל הצפת קורטיזול ורעלים בגוף".
הבטחה לפתרון קל ומהיר: "רק תעשו את הפעולה הפשוטה הזו והגוף שלכם יתאזן".
ישראלים מול אמריקאים: מה הולך ברשת?
כשעיבדתי את הנתונים בתוכנת הסטטיסטיקה (R), גיליתי הבדל תרבותי מרתק בין הסרטונים בשתי השפות:
בגרסה הישראלית (בעברית): אנחנו מחפשים שקט נפשי. המילים שכיכבו אצלנו הן "סטרס", "לחץ" ו"איזון". אנחנו מתרגמים שחיקה יומיומית לשפה פיזיולוגית ומחפשים ויסות.
בגרסה האמריקאית (באנגלית): שם הגוף נתפס כמו מכונה או מערכת ניהולית שצריך לתקן ולייעל. המילים המובילות היו Body, Detox, System, Reset ו-Fix.
באופן מפתיע, באנגלית מצאתי קשר סטטיסטי ישיר וחזק מאוד ($r=0.848$): ככל שהסרטון השתמש ביותר מילים מדעיות ושיווקיות, כך היו לו יותר צפיות! בעברית הקשר היה הרבה יותר חלש ולא יציב, מה שאומר שאצלנו הקהל אולי קצת יותר ציני או מחפש אלמנטים אחרים (כמו כריזמה) כדי להפוך את הסרטון לויראלי.
אז איך נזהרים? סימני אזהרה (Flags Red) לפעם הבאה:
כדי שלא תצטרכו לשבת ולתמלל סרטונים כמוני, הנה הכלים הבסיסיים לסינון הפיד:
הבטחות לפתרונות קלים מדי לבעיות מורכבות: בריאות הגוף והנפש היא לא "נוסחת קסם של 3 שלבים".
מילים מפוצצות בלי הסבר אמיתי: אם המשפיען זורק מושגים כמו "תאי גזע" או "אנדוקרינולוגיה" כדי להצדיק מוצר או שירות שהוא מוכר – תהיו חשדנים.
טשטוש הגבול בין מדע לשיווק: תשאלו את עצמכם – האם היוצר מנגיש לי מדע מבוסס, או שהוא מחקה את צורת הדיבור של המדע כדי למכור לי רעיון או תוסף?
הנגשת מדע אמיתי היא חשובה ומדהימה, אבל מדעיזציה רטורית היא רק מעטפת לשונית ריקה. שמרו על חשיבה ביקורתית, ואל תתנו לקורטיזול (או למשפיענים) לעבוד עליכם
תגובות