top of page

חוזרים לרחם: הבנת הדיסוציאציה מנקודת מבט הוליסטית ורוחנית





דיסוציאציה היא מנגנון המסייע לאנשים להתמודד עם לחץ וטראומה מציפים. הדיסוציאציה היא מנגנון הגנה פסיכולוגי שבו אדם מתנתק מסביבתו, רגשותיו וזיכרונותיו כדרך להתמודד עם לחץ וטראומה. חוויית הדיסוציאציה מאופיינת לעתים קרובות בתחושות של ניתוק, חוסר תחושה וחוסר התמצאות. בעוד שדיסוציאציה יכולה להיות מנגנון התמודדות מועיל בטווח הקצר, היא יכולה גם להוות מחסום לריפוי ולהחלמה. הבנת הקשר בין דיסוציאציה לזיכרון של הימצאות ברחם יכולה לספק תובנות חשובות על התפתחות הדיסוציאציה ולהציע נתיב לריפוי.

הקשר בין דיסוציאציה לבין זיכרון השהות ברחם מושרש במושג התקשרות מוקדמת וקשר. בתקופה שלפני הלידה, העובר מוקף בסביבה מימית ונמצא כל הזמן במגע פיזי עם גוף אמו. תקופה זו נחשבת לתקופה קריטית להתפתחות ההתקשרות והקשר בין האם לילד. האיכות של התקשרות זו הוכחה כבעלת השפעה משמעותית על ההתפתחות הרגשית, החברתית והקוגניטיבית של הילד.

מחקרים הראו כי לחוויות שיש לעובר ברחם יכולה להיות השפעה עמוקה על התפתחותו ורווחתו. תיאוריה אחת היא שהחוויות החושיות של העובר, כולל צלילים, רטט ותנועה, מאוחסנות בזיכרון התאי של הגוף. זיכרון תאי זה יכול להשפיע מאוחר יותר על התגובות הרגשיות וההתנהגותיות של הפרט לגירויים דומים. לדוגמה, אדם שחווה תנועה רבה ברחם עשוי להרגיש לא נוח או חרדה במצבים הכרוכים בפעילות גופנית רבה.

הרעיון שאנו יכולים לזכור את זמננו ברחם עשוי להיראות מופרך, אך מחקרים הראו כי עוברים מסוגלים לחוות תחושות, רגשות ואפילו ללמוד. למעשה, חלק מהחוקרים מאמינים כי התקופה ברחם עשויה להיות התקופה המשמעותית ביותר של ההתפתחות האנושית. עם זאת, זיכרונות של הרחם אינם מאוחסנים באותו אופן כמו זיכרונות אחרים. במקום זאת, הם נחשבים מאוחסנים בגוף וניתן לגשת אליהם באמצעות תחושות פיזיות או חוויות רגשיות.

מנקודת מבט פסיכולוגית, כמה חוקרים מציעים כי דיסוציאציה יכולה להיראות כתחליף לרחם. כאשר אדם מתנתק, הוא מתנתק מסביבתו הנוכחית ונסוג למצב של ביטחון פנימי, בדומה לבטיחות של שהייה ברחם. זו הסיבה שדיסוציאציה יכולה להיות מנגנון התמודדות כה חזק עבור אנשים שחוו טראומה או לחץ בחייהם. זה מאפשר להם להתנתק מהמציאות הנוכחית שלהם ולהיכנס למצב של בטיחות, אשר יכול להיות מרגיע וריפוי.

הקשר בין דיסוציאציה לבין זיכרון השהות ברחם טמון בקשר שבין התקשרות מוקדמת לדיסוציאציה. עובר שחווה חוסר קשר או התקשרות עם אמו עשוי לפתח תחושת ניתוק מסביבתו כדרך להתמודד עם הלחץ והטראומה של חוויה זו. ניתוק זה יכול להתבטא מאוחר יותר כדיסוציאציה בבגרות, כאשר הפרט ממשיך להשתמש במנגנון התמודדות זה כדי להתמודד עם לחץ וטראומה

מנקודת מבט פסיכותרפיסטית הוליסטית ורוחנית, דיסוציאציה נתפסת לעתים קרובות כדרך לחזור לרחם, או למצב המקורי של אחדות עם היקום. במצב זה, אין הפרדה בין הפרט לבין העולם הסובב אותו. זהו מצב של הוויה טהורה, שבו כל הצרכים נענים ואין כאב או סבל.


הרצון לחזור לרחם מונע לעתים קרובות על ידי צורך לברוח מהכאב ואי הנוחות של חיי היומיום. זה יכול להתבטא בדרכים רבות ושונות, החל מרצון להקהות את עצמך באמצעות שימוש בסמים או התנהגויות ממכרות אחרות, לצורך לסגת לעולם פנטזיה או להתנתק מהמציאות לחלוטין.


כפסיכותרפיסטית הוליסטית ורוחנית, אני רואה את הדיסוציאציה ואת הרצון לחזור לרחם דרך עדשה אחרת. מנקודת המבט שלי, ניתן להבין את החוויות הללו כביטוי לכמיהה רוחנית עמוקה לחיבור, לביטחון ולשלמות.


במסורות רוחניות רבות, הרחם נתפס כסמל לאם האלוהית, מקור החיים והמקור האולטימטיבי לטיפוח וטיפול. כאשר אנו חווים טראומה או מתח, אנו עשויים להרגיש מנותקים ממקור זה של אהבה ותמיכה, ודיסוציאציה יכולה להיתפס כניסיון להגן על עצמנו מפני פגיעה נוספת.


עם זאת, בשאיפתנו לחזור לרחם, אנו מבקשים גם להתחבר מחדש לטבע האמיתי שלנו, למהות הפנימית שלנו ולשורשים הרוחניים שלנו. הרצון הזה לחזור למקור הוא חוויה אנושית אוניברסלית, והוא נמצא בלב מנהגים ומסורות רוחניות רבות.

בפרספקטיבה זו, הזיכרון של הימצאות ברחם אינו רק זיכרון פיזי אלא גם זיכרון רוחני. הרחם מייצג חיבור לאלוהי, וניתן לראות את הדיסוציאציה כניסיון להתחבר מחדש לאותה מהות אלוהית. זו הסיבה שתרגולים רוחניים רבים, כגון מדיטציה או תפילה, יכולים להיות יעילים כל כך בהפחתת דיסוציאציה ובהחזרת תחושת החיבור למציאות הרוחנית הרחבה יותר.

בפרספקטיבה זו, הזיכרון של הימצאות ברחם אינו רק זיכרון פיזי אלא גם זיכרון רוחני. הרחם מייצג חיבור לאלוהי, וניתן לראות את הדיסוציאציה כניסיון להתחבר מחדש לאותה מהות אלוהית. זו הסיבה שתרגולים רוחניים רבים, כגון מדיטציה או תפילה, יכולים להיות יעילים כל כך בהפחתת דיסוציאציה ובהחזרת תחושת החיבור למציאות הרוחנית הרחבה יותר.

כמטפלת, התפקיד שלי הוא לתמוך במטופלים בחקר הדיסוציאציה שלהם והרצון שלהם לחזור לרחם מנקודת מבט הוליסטית ורוחנית. אנו עובדים יחד כדי ליצור מרחב בטוח ומטפח שבו הם יכולים להתחבר מחדש עם האני הפנימי שלהם, לחקור את האמונות והפרקטיקות הרוחניות שלהם, וללמוד לסמוך על האינטואיציה והחוכמה שלהם.

טכניקה רבת עוצמה אחת להשגת מטרה זו היא מדיטציית מיינדפולנס, שיכולה לעזור לאנשים להיות מודעים יותר למחשבות, לרגשות ולתחושות הגופניות שלהם, וללמוד להתבונן בהם ללא שיפוטיות. זה יכול לעזור ללקוחות להשתחרר ממעגל הדיסוציאציה ולהתחיל להתחבר מחדש עם האני האמיתי שלהם.

כלי חשוב נוסף הוא טיפול בשיחות , המספק סביבה בטוחה ותומכת למטופלים לחקור את החוויות והרגשות שלהם. זה יכול לעזור לאנשים להשיג הבנה עמוקה יותר של הבעיות הבסיסיות המניעות את הדיסוציאציה שלהם ולפתח אסטרטגיות התמודדות חדשות להתמודדות עם לחץ וטראומה.


המפתח להתגברות על דיסוציאציה ועל הרצון לחזור לרחם הוא לטפח תחושה עמוקה של אהבה עצמית וקבלה. על ידי למידה לאמץ את כל ההיבטים של עצמנו, הן באור והן בחושך, אנו יכולים להתחיל לרפא את הפצעים שלנו ולהתחבר למטרה האמיתית שלנו בחיים. עם הזמן, הסבלנות והתמיכה הנכונה, כל אחד יכול למצוא את דרכו חזרה למצב של שלמות ושלווה פנימית.

עוד גישה באמצעות התנסות סומטית. חוויה סומטית היא טיפול ממוקד גוף המתמקד בתחושות הגופניות ובחוויות של הפרט. על ידי חקירת החוויות החושיות של הרחם וההתקשרות המוקדמת, אנשים יכולים להתחיל לזהות ולשחרר את המתח והטראומה הבסיסיים שעשויים לתרום לדיסוציאציה שלהם.


באמצעות מיינדפולנס, מדיטציה, עבודת גוף ותרגולים הוליסטיים אחרים, המטופלים יכולים ללמוד לשלב את החלקים המנותקים שלהם, לרפא את הטראומות שלהם ולמצוא תחושה של שלווה פנימית ושלמות. הם יכולים גם לטפח קשר עמוק יותר עם האני הרוחני שלהם, ולהתחבר לאהבה ולתמיכה האינסופית הזמינה להם בכל עת.

דיסוציאציה ורצון לחזור לרחם יכולים להיתפס כביטוי לכמיהה רוחנית עמוקה לחיבור, לביטחון ולשלמות. כפסיכותרפיסטים הוליסטיים ורוחניים, תפקידנו הוא לתמוך במטופלים בחקירה ובשילוב של חוויות אלה, ולעזור להם להתחבר לחוכמתם הפנימית ולשורשיהם הרוחניים. באמצעות עבודה זו, המטופלים יכולים למצוא ריפוי, טרנספורמציה ותחושה עמוקה יותר של חיבור עם עצמם, עם אחרים ועם האלוהי


דיסוציאציה וזיכרון ההוויה ברחם קשורים בדרכים פסיכולוגיות ורוחניות כאחד. מנקודת מבט פסיכולוגית, דיסוציאציה יכולה להיתפס כתחליף לבטיחות ולביטחון של הרחם, ואילו מנקודת מבט רוחנית, דיסוציאציה יכולה להיתפס כסימפטום של ניתוק רוחני עמוק יותר. הבנת הקשרים הללו יכולה לסייע לאנשים המתמודדים עם דיסוציאציה למצוא ריפוי ושיקום, בין אם באמצעות טיפול פסיכולוגי או פרקטיקות רוחניות


הנה 9 דרכים להתחבר לתחושת הרחם, שיכולות לעזור להרגיע את הגוף והנפש ולשחרר את התגובה הדיסוציאטיבית:


1. ויזואליזציה: דמיינו את עצמכם במקום נוח ובטוח, כמו רחם חם ומטפח. דמיינו את עצמכם מוקפים בפקעת מגן של אור, שם תוכלו להרגיש בטוחים ובטוחים. הדמיה זו יכולה לעזור לך להרגיש מקורקע ומרוכז, ועשויה לעזור לשחרר תחושות של דיסוציאציה.

2. נשימה: התמקדו בנשימה שלכם ודמיינו שאתם נושמים אנרגיה חמה ואוהבת ונושמים כל מתח או רגש שלילי. כשאתם שואפים, דמיינו שאתם שואבים אנרגיה מטפחת ומגוננת, וכשאתם נושפים, משחררים כל מתח או רגשות שליליים.

3. קרקוע: תרגילי קרקוע, כגון הליכה יחפה על דשא או עפר, יכולים לעזור לך להתחבר לאדמה ולהרגיש מקורקע/ת יותר. אתם יכולים גם לדמיין שורשים המשתרעים מכפות הרגליים שלכם אל תוך האדמה, מקרקעים ומייצבים אתכם.

4. עיסוי עצמי: השתמשו בטכניקות עיסוי עצמי עדינות, כגון שפשוף הידיים יחד כדי לייצר חום, ולאחר מכן הנחתן על העיניים, או עיסוי הצוואר והכתפיים. זה יכול לעזור לשחרר מתחים ולקדם תחושה של רגיעה.

5. ביטוי יצירתי: לעסוק בביטוי יצירתי, כגון רישום, ציור או כתיבה. הרשה/י לעצמך להביע את רגשותיך בחופשיות ללא שיפוטיות. זה יכול לעזור לשחרר רגשות עזים ולקדם תחושה של שחרור ורגיעה.

6. התחברו לגופכם באמצעות תנועה: תנועה יכולה לעזור לחבר אתכם לתחושות בגופכם ולאפשר לכם לשחרר רגשות מאוחסנים. נסו תרגילים עדינים כמו יוגה או צ'י קונג, או פשוט רקדו לצלילי המוזיקה האהובה עליכם.

7. תרגול מיינדפולנס: מיינדפולנס יכולה לעזור להישאר עם נוכחות ברגע ולהיות עם מודעות לתחושות הפיזיות והרגשיות. קחו כמה רגעים בכל יום כדי להתמקד בנשימה ולשים לב לתחושות בגוף שלך.

8. לבלות זמן בטבע: להיות בטבע יכול לעזור לך להרגיש מקורקע ומחובר לעולם הגדול יותר סביבך. צאו לטיול בפארק, צאו לטיול, או פשוט בלו זמן בישיבה מתחת לעץ.

9. חפשו תמיכה: חיפוש תמיכה ממטפל/ת או יועצ/ת רוחני/ת יכול לעזור לך לחקור את הדיסוציאציה שלך ולהתחבר למהות הרוחנית שלך. הם יכולים לספק הדרכה ותמיכה בזמן שאת/ה עובד/ת כדי לשחרר רגשות מאוחסנים ולהתחבר מחדש עם האני הפנימי שלך




מקורות:

Kihlstrom, J. F., & Schacter, D. L. (1995). הפרעות תפקודיות של זיכרון אוטוביוגרפי. בג' פ'. Kihlstrom & F. J. Evans (עורכים), הפרעות תפקודיות של זיכרון (עמ '77-103). לורנס ארלבאום עורכי דין.

לוין, פ' א' (2010). בקול שלא נאמר: איך הגוף משחרר טראומה ומחזיר את הטוב. ספרים צפון אטלנטיים.

ואן דר קולק, ב. א. (1994). הגוף שומר על הציון: זיכרון והפסיכוביולוגיה המתפתחת של לחץ פוסט טראומטי. הרווארד סקירה של פסיכיאטריה, 1(5), 253-265.

מילר, א 'ל' (2019). הממד הרוחני של הפסיכותרפיה: גישה הוליסטית ואינטגרטיבית. רוטלדג'.

וולש, ר ', ווהן, פ' (עורכים). (1993). נתיבים מעבר לאגו: החזון הטרנספרסונלי. טארצ'ר פריגי.






12 צפיות0 תגובות

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page