היווצרות סגנונות תקשורת על פי מפת האישיות

מבוא

תקשורת היא אחד מהאמצעים המרכזיים שבאמצעותם בני האדם מביעים את עצמם, יוצרים קשרים ומנהלים מערכות יחסים. אופן התקשורת שלנו אינו אקראי; הוא מעוצב על ידי חוויות החיים שלנו, דפוסי ההתקשרות שנוצרו בילדות, ושלבי ההתפתחות שעברנו. חיבור בין תיאוריית ההתקשרות של בולבי לבין התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון מאפשר הבנה מעמיקה יותר של הדרך בה מתעצבים סגנונות תקשורת שונים.

מאמר זה ידון בבסיס ההתפתחותי של כל אחד מסגנונות התקשורת, כיצד הם מתפתחים לאורך השלבים הפסיכו-חברתיים של אריקסון, וכיצד ניתן לזהות ולשנות אותם.

ההשפעה של ההתקשרות המוקדמת על התפתחות סגנונות תקשורת

תיאוריית ההתקשרות מציעה כי מערכות היחסים הראשוניות של הילד עם הדמות המטפלת משפיעות על הדרך בה הוא מבטא את עצמו ולומד להתנהל במערכות יחסים בין-אישיות (Bowlby, 1982).

לדוגמה:

• התקשרות בטוחה → מאפשרת לילד ללמוד כי ביטוי ברור של מחשבות ורגשות מוביל לתגובה חיובית.

• התקשרות חרדתית → מובילה לתקשורת ריצוי (Pleaser Communication) מתוך פחד מדחייה.

• התקשרות נמנעת → מובילה לסגנונות תקשורת כמו תקשורת עקיפה, נמנעת או דומיננטית.

הקשר לשלבי ההתפתחות של אריקסון

במהלך שלבי ההתפתחות של אריקסון, הילד והמבוגר המתפתח מתמודד עם משברים פסיכו-חברתיים המשפיעים על סגנון התקשורת שלו:

• אמון מול חשדנות → משפיע על נכונות לתקשר בגלוי.

• אוטונומיה מול בושה וספק → קובע עד כמה התקשורת תהיה אסרטיבית.

• זהות מול בלבול תפקידים → מעצב את יכולת הביטוי העצמי.

סקירת סגנונות התקשורת והקשרם להתפתחות האישיות

1. תקשורת אסרטיבית – ביטוי ברור של צרכים ומחשבות

מקור: מתפתחת אצל אנשים שפתרו בהצלחה את שלב "אוטונומיה מול בושה" ויצרו התקשרות בטוחה בילדותם. השפעה: מובילה ליכולת לבטא רגשות ומחשבות בצורה ישירה ומכבדת. דוגמה: "אני מרגיש מוטרד כשפגישות מתחילות מאוחר, האם נוכל להתחיל בזמן?"

2. תקשורת אגרסיבית – דומיננטיות וכוחניות

מקור: נוצרת כאשר הילד חווה סביבה תחרותית, לא יציבה או התקשרות חרדתית שמובילה לצורך בשליטה. השפעה: מתקשרת לקשיים ביצירת אינטימיות וביטחון עצמי בשלב "אינטימיות מול בידוד". דוגמה: "אתה תמיד טועה! אתה לא יכול לעשות שום דבר נכון!"

3. תקשורת פסיבית – דיכוי צרכים אישיים

מקור: נובעת מהתקשרות חרדתית ומהתפתחות זהות לא יציבה בשלב "זהות מול בלבול תפקידים". השפעה: מובילה לריצוי אחרים על חשבון ביטוי אישי. דוגמה: "זה בסדר, מה שאתה רוצה", גם כשזה לא בסדר.

4. תקשורת פסיבית-אגרסיבית – ביטוי עקיף של רגשות שליליים

מקור: נוצרת כאשר האדם לומד כי ביטוי רגשי ישיר אינו בטוח, אך גם אינו רוצה להיכנע. השפעה: מובילה לאי-אמון במערכות יחסים, פחד מקונפליקט וחוסר בהירות בתקשורת. דוגמה: "הו, אל תדאג, אני אעשה את זה בעצמי, כמו תמיד."

5. תקשורת מרצה (Pleaser Communication) – העדפת צרכים של אחרים על חשבון העצמי

מקור: נוצרת אצל ילדים שגדלו בסביבה תובענית, בהם רק ריצוי המבוגר הביא לתגובה חיובית. השפעה: אנשים אלה חווים שחיקה, חוסר אותנטיות וקשיים במערכות יחסים אינטימיות. דוגמה: "בטח, אני אשאר מאוחר ואעבוד על זה, אין בעיה", למרות שיש לי תוכניות אישיות.

6. תקשורת דומיננטית – שליטה בשיחה וכפיית דעות

מקור: קשורה לרצון להיות בשליטה, הנובע מהתקשרות לא בטוחה או מהתמודדות כושלת עם שלב "שליטה מול קיפאון". השפעה: מובילה לבעיות בשיתוף פעולה, קושי בהאזנה לזולת וטינה מצד אחרים. דוגמה: "אנחנו עושים את זה בדרך שלי כי אני יודע הכי טוב."

7. תקשורת ישירה – ביטוי חד וברור של רעיונות

מקור: מתקשרת לתחושת ביטחון בזהות האישית ולהתקשרות בטוחה. השפעה: מובילה לקשרים בריאים ולפתרון קונפליקטים בצורה יעילה. דוגמה: "אני צריך את הדוח עד 15:00 היום."

8. תקשורת עקיפה – שימוש ברמזים במקום אמירות ישירות

מקור: נוצרת כאשר יש פחד מתגובה שלילית ולכן משתמשים בגישה מרומזת. השפעה: מובילה לאי-הבנות ומערכות יחסים לא ברורות. דוגמה: "יהיה נחמד אם מישהו יוכל לסיים את הדוח עד היום."

9. תקשורת נמנעת – הימנעות מקונפליקטים ונושאים רגישים

מקור: קשורה לחוויות של כישלון בהתמודדות עם קונפליקטים בילדות ותחושת חוסר ביטחון רגשי. השפעה: מובילה לבעיות שנשארות לא פתורות, במיוחד בשלב "אינטימיות מול בידוד". דוגמה: "בוא נדבר על זה פעם אחרת", מבלי לקבוע מעקב.

10. תקשורת חרדתית – חיפוש מוגזם של אישור וחוסר ביטחון בהבעת דעה

מקור: נוצרת אצל אנשים שגדלו בסביבה לא עקבית, עם דגש רב על ציפיות גבוהות מהסביבה. השפעה: מובילה לתלותיות רגשית, צורך מוגבר באישורים ואי-יכולת להגדיר עמדה ברורה. דוגמה: "אני לא בטוח אם זה נכון, אבל מה אתה חושב? האם זה בסדר?"

מפת האישיות והתפתחות התקשורת מושפעות מדפוסי ההתקשרות ומפתרון שלבי ההתפתחות של אריקסון. לכל סגנון תקשורת יש שורשים עמוקים בחוויות הילדות והאינטראקציות המוקדמות של האדם, אשר קובעים את יכולתו להביע את עצמו, להתמודד עם קונפליקטים וליצור מערכות יחסים מספקות.

זיהוי דפוס התקשורת של האדם מאפשר שינוי והתפתחות אישית, תוך התאמה של גישות טיפוליות רלוונטיות שיכולות לחזק מיומנויות תקשורת בריאה ויעילה יותר.

ביבליוגרפיה

• Bowlby, J. (1982). Attachment and Loss: Vol. 1. Attachment. Basic Books.

• Erikson, E. H. (1963). Childhood and Society. Norton.

• Hazan, C., & Shaver, P. R. (1987). Romantic love conceptualized as an attachment process. Journal of Personality and Social Psychology, 52(3), 511-524.