top of page

הגוף כמפה לריפוי טראומה


הגוף הוא מפה של כל חוויה שחווינו אי פעם. כאשר אנו מגשרים בין הגוף לרוח הנפש נוכל להבין טוב יותר את הקשר בין רגשות לכודים לבין מחלות פיזיות הגורמות לנו סבל. אנחנו יכולים לעבור שנים ואפילו עשרות שנים מבלי להבין שיש לנו רגשות לכודים או מהיכן הם נובעים. אנחנו בסופו של דבר נאחזים באנרגיה חסומה שיכולה להתבטא בכאב הגורמים למתח שרירים, כאב וסבל נובעים מהתניות חברתיות, טראומה וגורמי לחץ פסיכולוגיים.


התניה חברתית מתחילה בשנות חיינו המוקדמות יותר ומתחזקת לאורך שאר חיינו על ידי הורינו, החברים, המורים, בני המשפחה והחברה שלנו. . חלק גדול ממתח השרירים שאנו מפתחים הוא תוצאה של אמונות חברתיות שלא נאמרו שלימדו אותנו לאמץ כדרך להיות "מקובלים" או חביבים. כשאנחנו פועלים ללא הכרה אנחנו פועלים על טייס אוטומטי וזה כמעט כאילו אנחנו מחשבים שמתוכנתים על פי התניות חברתיות.

טראומה יכולה להיגרם על ידי אירוע שלילי מוחץ שגורם להשפעה מתמשכת על היציבות הנפשית והרגשית שלך. בעוד שמקורות רבים לטראומה הם אלימים פיזית באופיים, אחרים הם פסיכולוגיים.


כאשר חוויות טראומטיות אינן מטופלות באופן מודע, הן יוצרות גם מתח רגשי/נפשי משקעים והשפעות על המיינד, גוף, נפש וההתנהגות שלנו. כמו שדיברתי על התסמינים של הגופנפש לטראומה : בעיות במערכת העיכול, קושי בשינה, מיגרנות, במצבים כרוניים: בעיות נשימה ומחלות אוטואימוניות , התנהגות נמנעת, בידוד עצמי ועוד...

מתח רגשי/נפשי הוא כל צורה של חרדה, תסכול, עצב או כעס שאנו מפתחים כתוצאה מהתפיסות שלנו, חוויות וניסיון חיים ככל שהפרספקטיבה שלנו שמפחדת או שמוצאת תקלות, בגלל הביטוי של הטראומה – קיפאון אולי, כך אנו נוטים לאגור יותר מתח בשרירים שלנו.

טראומה קורת כשהגוף מוכן להגן על עצמו כשהרגשות סוערים צריך להבין איך היא יושבת בגוף ואיך לעבוד עם הגוף כדי לשחרר אותה, לסמוך על חוכמת הגוף.

אנחנו נוטים לפחד מרגשות ותחושות שקשה לנו להתמודד איתם או עם העוצמה שלהם, החיבור לגוף עוזר ומקל את החיבור לרגש, אך בו זמנית, זה מאתגר. המפתח לריפוי טראומה הוא איטי, תזכרו לאפשר לעצמכם זמן ומרחב, בניית הקשרים בגוף הוא תהליך עדין וצריך להקדיש לו את הזמן הדרוש, ברוגע – בלי לחץ של זמן ובתרגול במקום בטוח.

אז אם אמרנו שלאימפלה יש את היכולת הביולוגית הטבעית ביותר לצאת ממצב קיפאון אל מצב מאוזן ולברוח, מה קורה אצלנו?

בגלל שאנחנו יצורים שחושבים ומרגישים – המוח הרגשי, מפריע לתהליך הטבעי הזה ומעלה תחושות של אשמה ובושה.

במחקרים מסוימים עשו הבחנה בין שני סוגי הרגשות, אשמה ובושה ומצאו שאשמה מופעלת ברובה ממקום מוסרי, של האני מול החברה, האני מול האחר ואילו בושה, תחושה שמפעילה את האמיגדלה – אזור שאחראי בין השאר על תהליכי בקרה רגשיים ויצירת זיכרונות רגשיים –מה שאומר שבושה לא מגיעה לבד, היא מלווה רגשות קשים נוספים.

כשאנחנו יוצאים ממצב קיפאון יכול להיות שיעלה כעס, מן תחושה של התקפת נגד אותו דבר שקרה, כעס שיכול להיות טבעי לגמרי אך מציף רגשית ולא מובן, במקרה הזה אנחנו ננתק מעצמנו את הכעס (או ממש ננסה) עד שהוא יחלחל פנימה ויקבל ביטויים גופניים ורגשיים.



רגשות וגופינו

כל דבר במישור הפיזי הוא ביטוי של משהו במישור המטפיזי. לדברי המחברת לואיז היי, סימפטומים גופניים הם רק עדות מוחשית למה שקורה במוח הלא מודע שלך ואיך אתה באמת מרגיש עמוק בפנים. מדענים מסוגלים כעת למדוד את ההשפעות הפיזיולוגיות של מצבים רגשיים. הגוף שלך למעשה הופך חלש יותר או חזק יותר בהתאם למצב הנפשי שלך.

הבושה מהדהדת ברטט הנמוך ביותר, ואחריה אשמה, ולאחר מכן אדישות, אבל, פחד, חרדה, השתוקקות, כעס ושנאה. לעומת זאת, אמון, אופטימיות, נכונות, קבלה, סליחה, הבנה, אהבה, יראת שמים, שמחה, שלווה והארה מחזקים אותך. עברת תאונה או פציעה? מה קרה בחייך באותה תקופה? זכור את מצבך הנפשי וכיצד הרגשת. כאשר מתרחשת תאונה, אזורים רגשיים חלשים או לא קוהרנטיים הם המקום שבו הפציעה תימשך. הביולוגיה שלך היא שילוב של מצבים מילוליים, אינטלקטואליים, פיזיים ופסיכו-רגשיים של הרמוניה או קונפליקט.

לדוגמה, הצד השמאלי של הגוף שלך משקף את הבעיה ששורשיה בעבר שלך, בעוד הצד הימני משקף איך להרגיש לגבי העתיד שלך. פציעות או כאבים מופיעים בדרך כלל בצד אחד של הגוף. בעיות כאב חד-צדדיות משקפות את הצד שלך שמרגיש מבולבל או לא נתמך.

מיפוי הרגשות שלך:

הצד השמאלי שלך בהתבסס על הפונקציות של ההמיספרות של המוח שלך, הצד השמאלי שלך זו אנרגית יין. הוא מגיב לגירוי מהסביבה שלך. הוא מכיל את החוויות שלך (בעבר), את העצמי הרגשי שלך, את הזיכרונות שלך, ושמחה או כאב רגשיים.


הצד הימני שלך מארגן ומניע אותך קדימה אל העתיד. זה קובע איך אתה מתקשר עם העולם. זו אנרגיית יאנג. כאשר אתה חווה בעיות בצד ימין שלך, אתה עלול להרגיש תקוע או מפריע לנוע קדימה. או אולי אתה חווה שינוי לא רצוי שגורם לפחד, רתיעה או חשש.


הצד הקדמי שלך חושף את האני החברתי או הציבורי שלך, החלק בך שהעולם רואה. זה משקף את ההיבטים האלה של עצמך שהם מרכיבים פעילים בחיי היום יום שלך. זה כולל תקשורת, תשוקה, אכפתיות, אהבה, אושר, עצב. אלה מראים בפנים, ביציבה ובשפת הגוף שלך


הצד האחורי שלך משקף אלמנטים פרטיים ולא מודעים של חייך. הצד הזה הופך למחסן לכל מה שאתה לא רוצה להתמודד איתו או לא רוצה שאנשים אחרים יראו. רגשות נסתרים או בלתי מובעים הופכים קפואים לתוך מבנה הגוף שלך. זה אומר שהרבה רגשות שליליים מאוחסנים לאורך עמוד השדרה שלך ובחלק האחורי של הרגליים. רוב הרגשות החזקים שלך כמו כעס ופחד מאוחסנים בגב שלך.


אז ניתן דוגמה לפי הפירושים של לואיז היי :

היא מתייחסת לאלרגיות כביטוי של הגוף את החלק שבך שלא מאמין יותר שיש לו כוחות או אסטמה: חוויה של אהבה חונקת. חוסר יכולת לנשום בעצמו. תחושת חנק. חוסר ביטוי של בכי – החנקה או דיכוי.

בעיות בגב: מייצג את תמיכת החיים. בעיות גב: – כתפיים מעוגלות: נשיאת עול החיים. חסר אונים וחסר תקווה. – כאבי גב תחתון: פחד מכסף או חוסר תמיכה כלכלית. - כאבי גב באמצע: אשמה. תקוע בכל הדברים האלה שם מאחור. "רדו ממני!" – כאבי גב עליון: חוסר תמיכה רגשית. מרגיש לא אהוב. מעכב אהבה. - עקמומיות גב: חוסר היכולת לזרום עם תמיכת החיים. פחד וניסיון להיאחז ברעיונות ישנים. לא סומך על החיים. חוסר יושרה. אין אומץ

עברתי על הרשימה המאד ארוכה, חלק מהדברים שהיא כותבת דיברו עליהם פסיכואנליטיקאים רבים, ילד/ה שגדול בבית בו ההורים שתלטניים וחודרניים, בלי יכולת או קושי לפתח זהות משלהם, שמרגישים חנוקים מבחינת ביטוי עצמי, חיצוני, גילוי עצמי – יכולים להראות תסמינים של בעיות בדרכי הנשימה עוד מגיל קטן.

לדברים מסוימים עלתה בי התנגדות, אבל אחרי חשיבה והרהורים, מתחברים לי דברים רבים שהיא אומרת, והעיקר החיבור של הנפש לגוף, איך הגוף שלנו מאותת לנו בדיוק על הדברים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם, לבטא אותן ולעבד אותם, כדי שנוכל ליצור ריפוי של גוף ונפש.


אחד הדברים שפיטר לוין מדבר עליו, דיי עיקרי ומרכזי, היא עבודה עם המערכת הפרא סימפטית – זאת שאחראית למצב רגיעה, כדי לאזן, בתהליך קשוב ורגוע, את מצב הכוננות התמידית שבה הגוף שלנו נמצא.

בפוסט הבא אשתף

אתכם איך אפשר לעבוד עם הגוף כדי לשחרר את הטראומה, לפי כמה שלבים שונים יחד עם התאוריה הפולי וגאלית של פרופסור סטיבן פורג'ס המתמקדת בעצב הוגאלי ואיך אפשר לעבוד איתו כדי לשחרר טראומה מהגוף .

26 צפיות0 תגובות

Comentários

Avaliado com 0 de 5 estrelas.
Ainda sem avaliações

Adicione uma avaliação
bottom of page