דמיון מודרך כדרך להפחתת לחץ וחרדה

טיפול בדמיון מודרך הינה שיטה פסיכותרפויטית המשתמשת בדמיון פנימי של האדם כדי לחשוף ולפתור קונפליקטים רגשיים. דמיון מודרך מחייב את המטפל/ת לקחת תפקיד פעיל בהדרכת המטופל/ת באמצעות חקר פנטזיות, חלומות, מדיטציות, ציורים ויצירות אחרות של הדמיון. הטיפול המודרך מציע מספר יתרונות על פני גישות פסיכותרפיות מסורתיות.

נעשה שימוש בצורות שונות של דמיון מודרך במשך מאות שנים, עוד בתקופת יוון העתיקה, והטכניקה היא גישה מבוססת ברפואה הסינית ובמסורות ההודיות האמריקאיות, כמו גם בשיטות ריפוי ודת אחרות. ניתן לקשר את טכניקת הפסיכודרמה של ג'ייקוב מורנו, שפותחה בשנות הארבעים של המאה העשרים, לדמיון מודרך, שכן ניתן להבין את חקיקתו של האדם בדאגות הייחודיות של הטיפול כשיטה לכיוון הדמיון של האדם עצמו. למעשה, האנס ליונר, שפיתח עוד יותר את הפסיכודרמה, כינה את הגישה "דימוי רגשי מונחה". בשנות השבעים החלו ד"ר דייוויד ברסלר וד"ר מרטין רוסמן לבסס תמיכה בדמיון מודרך כגישה יעילה לטיפול בכאבים כרוניים, סרטן ומחלות קשות אחרות. עבודתם הובילה אותם לייסד את האקדמיה לדמיון מודרך בשנת 1989. במהלך שנות השמונים החלו מספר תומכי בריאות ואנשי מקצוע לפרסם חומרים שבדקו את ההשפעה החיובית של דמיון מודרך על בעיות נפשיות ופיזיות. אולריך שואטל, לסלי דבנפורט והלן בוני היו כמה אנשים כאלה.

דמיון מודרך הינה טכניקה עדינה אך עוצמתית הממקדת את הדמיון בדרכים יזומות וחיוביות. הטכניקה בדמיון מודרך משתמשת בכוח המחשבה כדי להשפיע על מצבים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים. כמה מחקרים הראו כי דמיון מודרך יכול להפחית חרדה, הפחתת הצורך בטיפול במשככי כאבים בקרב חולים כירורגיים.

נושא נוסף הנבדק בהקשר של דמיון מודרך הוא התמודדות עם חרדה. כידוע, חרדה היא נושא בריאותי נפשי משמעותי בחברה המודרנית והמחקר האמפירי בנושא התערבויות יעילות לטיפול בחרדה הינו נרחב. נראה כי ישנו שימוש נרחב במוטיבים מן הטבע בטיפולי דמיון מודרך. הוכח שלקשר עם הטבע יש השפעות נוגדות חרדה. עם זאת, לא תמיד ניתן לחוות את הטבע באופן ישיר. דמיון מודרך משמש כהתערבות יעילה לחרדה. מחקר אשר חקר את תוצאות השימוש בדמיון מודרך של הטבע כהתערבות לחרדה. התוצאות הראו כי דמיון מודרך מבוסס טבע כדרך התערבות להתמודדות עם חרדה, נמצאה יעילה ביותר. לכן, מוטיבים חוזרים ונשנים של טבע על כל גווניו וצורותיו נמצאים בשימוש בקרב מטפלים באמצעות דמיון מודרך.

נושא נוסף הנחקר רבות הוא התמודדות עם לחץ. לחץ הוא תגובה נורמלית שיש לגוף כאשר מתרחשים שינויים. ונגיב לשינויים אלה פיזית, נפשית או רגשית . לחץ היא תחושה של מתח רגשי או פיזי. זה יכול לבוא מכל אירוע או מחשבה שגורמים לתחושת תסכול, כעס או עצבנות. תחושת לחץ היא תגובת הגוף לאתגר או לדרישה. בתקופות קצרות ונקודתיות, מתח יכול להיות חיובי, כמו למשל כאשר זה עוזר למנוע סכנה או לעמוד במועד אחרון. לחץ יכול להיות מניע. זה יכול להיות חיוני להישרדות. מושג חשוב המתקשר ללחץ הוא מנגנון "הילחם או ברח" אשר יכול לומר לנו מתי וכיצד להגיב לסכנה. עם זאת, אם מנגנון זה מופעל בקלות רבה מדי, או כשיש יותר מדי לחץ בבת אחת, הוא יכול לערער את בריאותו הנפשית והפיזית של האדם ולהפוך למזיק. זאת אומרת שכשאר אנו חשים לחץ מתמשך ולא מטפלים בו, אנחנו פוגעים בבריאותנו הפיזית והנפשית.

גורמי לחץ שונים: *נושאי בריאות *נושאי משפחה *משבר פיננסי *היפרדות מבן/בת הזוג *הורות חד הורית *בידוד חברתי *עוני *מלחמה ואלימות *הבדלים תרבותיים *נושאים פוליטיים *משבר בעבודה ועוד.

השפעות של לחץ:

על הגוף : כאבי ראש, מתיחות או כאבי שרירים, כאבים בחזה, עייפות, שינויים בדחף המיני, כאבי בטן, בעיות שינה.

על מצב הרוח: חרדה, חוסר מנוחה, חוסר מוטיבציה ופוקוס, תחושת מוצפות רגשית, חוסר סבלנות וכעס, עצבות או דיכאון.

על ההתנהגות: הימנעות ממצבים חברתיים, אכילה מוגברת או מופחתת, התפרצויות זעם, שימוש מוגבר של סמים, אלכוהול וטבק והפחתה בפעילות גופנית.

דמיון מודרך כולל הדרכה חיצונית המאפשרת יצירת תמונות פנימיות, המפעילות חוויות חזותיות, שמיעתיות ומפעילה את חוש הריח והטעם, כמו כן, הן מעוררות תגובות התנהגותיות ופיזיולוגיות. ניתן להשתמש בתמונות מודרכות לעידוד ההשפעות הרגשיות והפיזיות הרצויות.

דמיון מודרך כולל את כל החושים, לא רק את החוש הוויזואלי - דבר טוב, שכן רק 55% מהאוכלוסייה מחוברים לחוש החזותי – הדבר נחווה גם דרך הגוף ולא רק נפשית. ומכיוון שהוא מזרז מצב מודעות שונה באופן טבעי, הוא נקרא בצדק גם סוג של היפנוזה עצמית. דמיון מודרך הוא סוג של מדיטציה, וניתן להשתמש בו להחלפה למונח מדיטציה מודרכת.

במהלך 40 השנים האחרונות, האפקטיביות של דמיון מודרך קיבל תוקף על ידי מחקרים, והדגים את ההשפעה החיובית שלה על הבריאות, הבריאות, הגישה, השינוי ההתנהגותי וביצועי השיא.

כמה דוגמאות:

*פחות מ -10 דקות של מדיטציה מודרכת יכולה להפחית את רמת הלחץ הנפשי, לחץ הדם, הכולסטרול והרמת המוגלובין A1C בדם.

*יכול להגביר את פעילות תאי החיסון לטווח הקצר, והוא יכול להאיץ את הריפוי משברים וכוויות.

*הוכח כמפחית את איבוד הדם במהלך הניתוח והשימוש באופיואידים לאחר מכן.

*דמיון מודרך מוריד חרדה וכאב.

*מגביר את השליטה הספורטיבית בסקי, החלקה, קליעה, גולף וטניס; בנוסף לכך מגביר ו\מיומנות וביטחון בכתיבה, משחק, שירה, עריכת מבחן ונאום קהל.

*מגביר ירידה במשקל מכוונת והתנזרות מעישון.

*הוכח שלא יסולא בפז במהלך הליכים רפואיים כמו כימותרפיה, הקרנות, גמילת הנשמה, ביופסיה ודיאליזה.

*שימוש קבוע בדמיון מודרך יכול להגביר את הגישה לעומק רגשי, הומור, היענות למוזיקה, רוחניות, אינטואיציה, יצירתיות, חשיבה מופשטת ואמפתיה.

מחקרים מראים כי דמיון מודרך יכול להיות מועיל לטיפול במספר נושאים הכוללים:

*לחץ

*חֲרָדָה *דִכָּאוֹן *שימוש לרעה בחומרים *צַעַר *לחץ פוסט טראומטי *סוגיות ביחסים (בינאישיים, זוגיים, חברתיים וכו') *סוגיות משפחתיות והורות.

נסו את התרגיל הבא על עצמכם או על אדם קרוב:

1. מצאו מקום נוח לשבת או לשכב בו. עצמו עיניים.

2. התחילו פשוט לנשום כמה נשימות עמוקות כדי להירגע.

3. דמיינו תפאורה רגועה ושלווה. זה יכול להיות חוף, סביבה הררית, אחו או סצנה שתבחר.

4. תארו לעצמכם סצנה, ונסו להוסיף קצת פרטים.

5. לעתים קרובות זה עוזר להוסיף נרטיב לסצנה

6. כאשר אתם נמצאים עמוק בסצנה ואתם מרגישים נינוחים, הקדישו כמה דקות לנשום לאט והרגישו את הרוגע.

7. חשבו על מילה או צליל פשוט שיכולים להשתמש בעתיד בכדי לעזור לחזור לכך מקום.

8. אמרו לעצמכם שתרגישו רגועים ורעננים וכי אותן תחושות ילוו אותכם היום.

9. ספרו עד 3 ופקחו עיניים. שימו לב איך אתם מרגישים עכשיו.

מכיוון שמדובר בטיפול רגשי לכל דבר חשוב מאד לבחור איש או אשת מקצוע בעלי התמחות מתאימה וניסיון. הכניסה אל עולם פנימי ואל תחושות, מחשבות ורגשות אשר מופיעות בצורות שונות מצריכות הדרכה נכונה והקשבה של המטפל/ת אליכם.

בנוסף, השיתוף הכנה שלכם לאורך בטיפול יאפשר שיח אמיתי ועמוק על הקורה איתכם ויכול לתרום לכם רבות.

מוזמנות ומוזנים לשתף כיצד חוויתם את התרגיל או לשאול כל שאלה עולה על דעתכם.ן.

מקורות:

advanced guided imagery: working with energy points PsycINFO Database Record 2016

Excerpted from Staying Well with Guided Imagery Naparstek, 1994 and Invisible Heroes Naparstek, 2005

Fernros, L., Furhoff, A. K., & Wändell, P. E. (2008). Improving quality of life using compound mind-body therapies: evaluation of a course intervention with body movement and breath therapy, guided imagery, chakra experiencing and mindfulness meditation. Quality of life research, 17(3), 367-376

History of Guided Imagery. (2013). Retrieved from http://www.guidedimagerydownloads.com/history-of-guided-imagery

McKinney, C. H., Antoni, M. H., Kumar, M., Tims, F. C., & McCabe, P. M. (1997). Effects of guided imagery and music (GIM) therapy on mood and cortisol in healthy adults. Health psychology, 16(4), 390.‏

Nguyen, J., & Brymer, E. (2018). Nature-based guided imagery as an intervention for state anxiety. Frontiers in psychology, 9, 1858.

Stress and Guided Imagery Technique Josfeena Bashir, Dr. Yogeshwar Puri Goswami Galore International Journal of Health Sciences and Research Vol.5; Issue: 1; Jan.-March 2020

Utay, J., & Miller, M. (2006). Guided Imagery as an Effective Therapeutic Technique: A Brief Review of Its History and Efficacy Research. Journal of Instructional Psychology, 33(1). Retrieved from https://www.questia.com/library/journal/1G1-144014458/guided-imagery-as-an-effective-therapeutic-technique

.‏

#guidedimagery #relaxationtecnique #stressmangement #anxieytherapy #mindfulness #positivepsychology #wellbeing #findinghappiness